לאחר פרסום המאמר במדור זה, הובא לתשומת ליבי פסק דין חדיש מיום 13.1.2009, שניתן בביהמ"ש המחוזי ב– ברע (ת"א) 1836/08 אשר ספיבק ואח' נ' שאול ספיבק, מפי כב' השופט שאול שוחט, בשבתו כערכאת ערעור על החלטת השופטת ורדה פלאוט בבימ"ש השלום בת"א. להמשיך לקרוא מאמר השלמה-גישור דוחה משפט
דמי תיווך – א. מיהו מתווך מורשה
גישור בסכסוכים שעניינם דמי תיווך בעיסקות נדל"ן
א. מבוא – הרחבת המסגרת
חלקם הגדול של הסכסוכים שבהם אנו מגשרים, משיקים לשאלות של חוק או לאיזה היבט שלו, חלקם האחר של הסכסוכים, סב סביב סוגיות בעלות אופי או אספקט משפטי. כפי שנאמר במבוא למדור זה – הסדרי גישור, עדיף להם שלא יהיו מנותקים לחלוטין מהסטנדרטים והנורמות שמנחים את בתי המשפט. אשר על כן, בבואנו לגשר בסכסוכים שכאלה, מן הראוי שיהיו בידנו הרקע והכלים לראות ולהבין את הסכסוך גם מן ההיבט הזה.
מובן, שאם הסכסוך מעלה סוגיה המצריכה מומחיות מעמיקה יותר בתחום המשפט, או למעשה בכל תחום מקצוע שהוא, יהיה זה הנדסה על תחומיה השונים, רפואה, כלכלה, חקלאות, תעופה או כל תחום אחר, יכול שנצטרך לגייס לעזרנו מומחה לתחום או להישען באופן אחר על מקור ידע מעמיק ומהימן.
מאחר וכאמור, לרוב הגדול של הסכסוכים יהיו, בהכרח, גם צדדים משפטיים. השאיפה של מדור זה, להרחיב מעט את גבולותיו, ולאפשר לקורא הצצה למושגי יסוד של סוגיות מתחום המשפט, שלעיתים מזומנות יתקיימו ברקע סיכסוכים שהוא יקרא לגשר בהם. אין הכוונה להרביץ בקורא את תורת המשפט "אינסטנט" – על רגל אחת. הכוונה היא, לאפשר, למי שאיננו משפטן, מעט הכרות עם החוקים והפסיקה בסוגיות נבחרות, וככלי עזר להבנת הסכסוך שנגול בפניו, גם מההיבט המשפטי שלו.
עורכי הדין של הצדדים, ללא ספק, בקיאים בהיבטים הללו של הסכסוך, אולם למרות מה שהמגשר איננו פועל להשגת פתרון עפ"י אמות מידה משפטיות דווקא, רצוי שתהיה לו מידה של הבנה וידע בהם. ייטב גם לבעלי הדין, שלמגשר בעניינם, יהיה מושג יותר ברור, כיצד עשויה ליפול הכף, בהתייצבם לפני כס המשפט. לא כל שכן, כאשר אין בעלי הדין מיוצגים, והם אינם כלל מודעים למצבם המשפטי בסוגיה נשוא הסכסוך, ומהם סיכוייו של כ"א מהם, אם וכאשר יבוא ריבם להתברר באולם בית המשפט.
האם אין שיקול אחרון זה, אחד מהמדרבנים העיקריים להשגת הסדר גישור??
לעיתים מזומנות יהיה עלינו לגשר בסכסוכים שעניינם דמי תיווך. המקור העיקרי לסכסוכים הנוגעים לתיווך בעיסקות נדל"ן, נעוץ בחובה לשלם דמי תיווך מחד, והזכאות לקבלת תשלום זה מאידך. חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו 1996,המסדיר את הנושא כולו, ולצורך זה נקבעו בו מספר עקרונות יסוד לעניין זה.
אנו, במדור זה, נאיר עקרונות אלה דרך הפסיקה שדנה בהם ופרשה אותם. והנושא הראשון בסדרת המאמרים יעסוק בשאלה:
מי רשאי לפעול כמתווך
ב. הזמנה בכתב לביצוע פעולה במקרקעין
תיווך – מאמר שני בסדרה
2. ההזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין
גישור ופשיטת רגל – כותרת מפתיעה
גישור ופשיטת רגל – כותרת מפתיעה
מגושר מציג עצמו או הוכרז פושט רגל -מה יעשה המגשר במקרה כזה? ובנוסף-
פניה לשר המשפטים החדש, פרופ' יעקב נאמן ו/אן לכל מי שאוזן השר קשובה לו – להקל על עינויי הדין והתורים בבתי המשפט סאמצעות הגישור והמגשרים. וכן-
תאור המצב באנגליה ובארצות הברית בסוגיה נשוא המאמר
ג. הגורם היעיל – מאמר שלישי בסידרה
תעוד גישור – תביעה להחזר שכר לימוד
תיעוד גישור – ודיון בתחום תפקיד המגשר
במרכזו של תיעוד הגישור שאותו נביא להלן, תעמוד שאלת ההשפעה שיש למגשר, אישיותו, אופיו, מקצועו (עורך דין, סוציולוג, פסיכולוג או אדריכל) וניסיון חייו על אופן ניהול הגישור שלפניו.
וליתר דיוק, מה נורמות ההתנהגות המצופות ממגשר, שבידיו הכלים להבין טוב יותר מהצדדים עצמם, מה תהא תוצאת כישלון כאשר הצדדים יזדקקו להכרעת בימ”ש בעניינם?
במקרה שלנו המגשר הינו עורך דין במקצועו. יצא-נא הקורא מההנחה, שבידיו אבחנה טובה יותר מאשר למגושרים (או למי מהם) כיצד יכריע ביהמ”ש, כאשר בעקבות כשלון הגישור, יגיע הסכסוך לשולחנו.
באיזו מידה, אם בכלל, רשאי המגשר לאפשר לאבחנה שכזו להשפיע על ההליך?
ואין המדובר בעורך דין דווקא. הו הדין במקרה בו המגשר הוא (או היא) אדריכל במקצועו, והגישור נסב על סכסוך באשר לתכנון מבנה שכשל? גם כאן, כמו לגבי עורך הדין בגישור שלפנינו, למגשר כלים משלו לדעת כיצד, קרוב לודאי, יפול דבר בביהמ”ש.
לתעוד זה שלושה עדכונים, ראו לא להחמיצם
תעוד גישור – חברת תעופה שכשלה
הערת פתיחה
בהיות הליך הגישור, על שלביו השונים מתואר בפרוט הן במאמרים שהתפרסמו באתר זה במדור "תעודי גישור", אנו נוותר על פרוט אותם שלבים, אלא אם היה בהם מעשה או מחדל של המגשר, שמצריך התייחסות.
יתרה על זו. בקריאה חוזרת של תיעודי הגישור המובאים כאן, הגענו למסקנה, שאלה צריכים להיקרא בסדר הופעתם במדור, שכן המסקנות והתובנות המובאות בהן, יש להן תהודה מצטברת. אין שום טעם בעולם לעמוד שוב על משגים בגישור, שכבר שוחזרו ונותחו, והתובנות שצמחו מהם נכתבו, כשם שאין מקום לשוב ולחזור על נאום הפתיחה של המגשר, כפי שהובא לעיל.הקורא הנבון ידע איזה מהתובנות ומהלכי הגישור שתוארו, הוא מעוניין לאמץ לעצמו ואיזה מהם הוא דוחה.
תיעוד גישור – סוכך שהותקן שלא כהלכה
תיעוד גישור -סוכך שהותקן שלא כהלכה
"תפקיד המגשר בשלב יצירת האופציות
ישנן נקודות חיבור רבות בין תחום הגישור לבין תחום החשיבה היצירתית. דוגמא מובהקת לכך היא הקבלה בין שלב יצירת האופציות בגישור לבין הייעוץ בתחום החשיבה היצירתית. בגישור, בשלב יצירת האופציות, חשוב שההצעות יבואו מהמשתתפים, ולא מהמגשר. בייעוץ בתחום החשיבה היצירתית, חשוב שההצעות יבואו מהנועצים, ולא מהיועץ.
המשתתפים גם מכירים טוב יותר מהמגשר את המקרה ואת האפשרויות. בנוסף, אם מגשר יעלה אופציה בעצמו, עלול להיווצר הרושם שהוא נקט עמדה לטובת אחד המשתתפים.
תפקיד המגשר הוא לסייע למשתתפים להעלות אופציות בעצמם…"
סיפור על גישור
סיפור גישור בניצוחו של מגשר דגול
מטרתי במאמר זה איננה מחקר נוסף בהתפתחות ההיסטוריות, בפילוסופיה או בתיאוריה של תורת הגישור אלא לתת הזדמנות לקהל המגשרים ולכל מי שמעוניין לצפות בהליך הגישור בהתהוותו, בעת עשייתו.
למה הדבר דומה? לאורחי מסעדה, שהשף מפתיעם ומזמינם למטבחו, לעמוד אצל הסירים והמחתות ולחוות את העשייה ולצפות כיצד לש את הבצק, באיזה מצרכים הוא משתמש ולבסוף להיווכח בצאת התבשיל מתנור האפייה.
רוצה לומר, הצצה לתוך חדר בישיבות שבו התנהלו גישורים אמיתיים ממציאות חיינו, על שלבי הגישור המוכרים, על הלבטים, השאלות והתובנות המוכרים פחות, שצמחו במהלך ההליך ובעקבותיו.
שימוש לרעה בתביעות צרכנות – דילמת המגשר
השאלה, מה יעשה המגשר כאשר הליך הגישור המתנהל בפניו ובניצוחו, גם אם הוא יש בו ממש כלשהו, הוא, בפועל, מנוצל שלא כהלכה ע"י יוזמו. מה אם מתגלה למגשר שלמעשה הסכסוך הוא בעניין פעוט, זניח ומקומם, שנועד אולי לגרוף מעט מעות מהנתבע (שלא לומר לסחוט) שהיא תאגיד עתיר כסף, אולי "ללמד לקח" או להעניש, כפי שהיה במקרה שלנו או שמא כלי להטרדה או קינטור בעניין של מה בכך.