קטגוריה: ד. הגישור בראי הפסיקה

10.03.2024

נורת אזהרה בוהקת למגשרים: סיכום גישור שנרשם בהסכמת הצדדים עשוי להיחשב  כחוזה מחייב.

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

תקציר

תשומת ליבם של המגשרים מופנית לפסה"ד של ביהמ"ש העליון – פסה"ד העיקרי יצא מלפני כב' השופט גרוסקופף ואליו הצטרפו כב' השופטות רונן וברק-ארז ע"א 1456-22 איברהים עג'מי נ' וואחת אל סאלם נווה שלום (ועד מקומי נווה שלום)  (לפסק הדין המלא ר' https://cutt.ly/Tw1PdseL).

במיני-רציו של פסה"ד נכתב:

"סיכום הישיבה" (ישיבת גישור ג.א.) שנחתם בין הצדדים ומשקף הסכמות שאינן מפורטות באופן מלא הוא בגדר חוזה מחייב? המחוזי השיב על כך בשלילה, העליון משיב על כך בחיוב בהתאם לעקרונות שגובשו בפסיקה ביחס לתנאים להכרה ב"מסמך ביניים" או "זיכרון דברים" כמסמכים בעלי תוקף משפטי מחייב".

פסה"ד המדובר הינו סבוך למדי ועיקר עינינו  הוא בדיני החוזים, אבל חשיבותו עבור המגשרים ועולם הגישור רבה. לפיכך נתרכז בהקשר הגישורי שלו.

להמשיך לקרוא נורת אזהרה בוהקת למגשרים: סיכום גישור שנרשם בהסכמת הצדדים עשוי להיחשב כחוזה מחייב.

אחריות המגשר בנזיקין בתביעה בגין התרשלות במילוי תפקידו[1]

מבוא

המשפט המקובל האנגלי, גם בארצות שבהן הוא בבסיס שיטת המשפט שלהן, ובעקבותיו גם המשפט הישראלי, רואים באופן מסורתי את חובתו של אדם מקצועי להפעיל מיומנות וזהירות סבירים כהתחייבות חוזית, שהפרתה תיפול בגדר עוולת רשלנות או כהפרת חובה חקוקה.

להמשיך לקרוא אחריות המגשר בנזיקין בתביעה בגין התרשלות במילוי תפקידו

מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ – דיון בשאלת היקף חסיונו של מסמך ושלא בהקשר להליך גישור, אבל לבטח חל גם עליו

השאלה שעמדה לדיון בבית המשפט העליון בתיק רע"א 400-21 מושב נהלל-איחוד עסקים נ' מס ערך מוסף, (שהובא במלואו בניוזלטר 33 יולי-אוגוסט 2023) בכלל לא דנה בשאלה מעולם הגישור, אלא בשאלה עקרונית שלא נדונה קודם לכן במשפט הישראלי.

להמשיך לקרוא מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ – דיון בשאלת היקף חסיונו של מסמך ושלא בהקשר להליך גישור, אבל לבטח חל גם עליו

1.3.2023

 רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

ריכז וערך  עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

נושא זה הינו גם שאלה של מדיניות משפטית: אם תתאפשר "פנייה לבית המשפט על מנת שייתן תוקף של פסק דין להסכם בין צדדים אף אם לא קיים סכסוך ביניהם או לא הוגשה תובענה באותו סכסוך, תוביל להצפת בתי המשפט בבקשות לאישור הסכמים כאלה או אחרים, אשר בית המשפט אינו נדרש למלא כל תפקיד שיפוטי ביחס אליהן".

זו היתה אחת הקביעות כב' השופטת סיגל יעקבי מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בפסה"ד ת"א 51133-12-22 אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ ואח' נ' נחום ונורית ביתן .

להמשיך לקרוא רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

דברים שנאמרו באולם בית המשפט ודברים שנאמרו במהלך ישיבת גישור

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

מבוא קצר

זרקור על פסק דינה של כב' השופטת אפרת הלר בבית משפט השלום בטבריה ת"א 69248-12-68 בן שבבו נ' מאירה אזרד.

פס"ד זה, שקרוב לוודאי, שלא רבים הסיכויים שיגיע למודעות המגשרים, בהיותו נסוב בכלל על תביעת לשון הרע, אלא  שהמיוחד בפס"ד זה, בכל הנוגע לענייננו, שבעוד שברגיל הפסיקה עוסקת בחסיונם של דברים שהוחלפו במהלך הגישור, הרי שהשאלה בפס"ד זה היא חסינותם של הצדדים להליך.

להמשיך לקרוא דברים שנאמרו באולם בית המשפט ודברים שנאמרו במהלך ישיבת גישור

15.5.2021

התמורות שחלו  בגישת בתי המשפט בבואם להכריע בשאלה – "האם היה גישור?"

נושא מאמר זה הינה, כיצד יכריע ביהמ"ש בשאלה אם הליך או אִינְטֶרְאַקְצְיָה– פעולת גומלין –  כלשהי ליישוב סכסוך בין אנשים, בהתערבותו של גורם שלישי, מהווה הליך גישור, באופן שביהמ"ש יכיר בו ככזה, על כל ההשלכות הכרוכות בכך, נוכח הכחשתו של צד אחד לקיומו של גישור בסיטואציה, שבמהלכה היה הניסיון של צד שלישי ליישב את הסכסוך, שבו הוא נתון או היה נתון.

להמשיך לקרוא התמורות שחלו  בגישת בתי המשפט בבואם להכריע בשאלה – "האם היה גישור?"

31.1.2021

לא כל ניסיון ליישב סכסוך ביוזמת ביהמ"ש ייחשב להליך גישור[1]

נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות נדרשה להכרעה, בערעור בתיק ע"א 5406/20 מ.י שחם נדל"ן בע"מ נ' ברשן עידו ואח, על החלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי, שלא לפסול עצמה מלדון בעניינן של המערערות. לטענתן, ההתדיינות, שהתנהלה בינן לבין המשיבים, בפני שופטת בביהמ"ש המחוזי, במטרה ליישב את הסכסוך ושנמשכה למעלה משנה וחצי, מהווה, למעשה, הליך גישור, שיצר חיסיון מפני השופטת שבפניה התנהל ההליך.

להמשיך לקרוא לא כל ניסיון ליישב סכסוך ביוזמת ביהמ"ש ייחשב להליך גישור

10.5.2020

מקום שבו גם הליך הגישור נסוג – עניינו של הקטין

תקנה 5 (ג) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993, קובעת:

"(ג) המגשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך".

דוגמה ליישומה של תקנה זו יכולה להוות החלטתה של כבוד השופטת ליאת דהן חיון מבית המשפט לענייני משפחה בקריות בתיק תמ"ש   XXX 10917-12-15 נגד  XXX  ואח'.

 

להמשיך לקרוא מקום שבו גם הליך הגישור נסוג – עניינו של הקטין

1.1.2020

האם תקנות הגישור חלות גם על ה"גישור החופשי" – גישור שלא עפ"י הפניית ביהמ"ש?

ומהי גישתו של בית המשפט להליך הגישבור

פסק הדין, שאותו בחרנו לנתח במאמר זה, עוסק במספר נושאים, שהם בליבת הגישור. בפתחו של במאמר זה החלטנו להתרכז בסוגיה, שנראית לנו כחשובה ביותר והיא, תשובת ביהמ"ש לשאלה באיזו מידה חלות תקנות הגישור על הליך גישור שנפתח שלא עפ"י הפניית ביהמ"ש, כפי שהוכרעה ע"י כב' השופט אביגדור דורות בביהמ"ש המחוזי בירושלים בפסה"ד (המרצת פתיחה בוררות) הפ"ב 55780-06-18 יוסף נחמיאס ובניו בע"מ נ' מרכז מסחרי תלפיות בע"מ.

השאלה השנייה, שנדונה בפסק דין זה, נוגעת לעמדת ביהמ"ש ביחס להליך הגישבור, נוכח פעולת המגשר קודם להפיכתו, בהסכמת הצדדים, למגשר. על כך נעמוד בהמשך המאמר.

להמשיך לקרוא האם תקנות הגישור חלות גם על ה"גישור החופשי" – גישור שלא עפ"י הפניית ביהמ"ש? ומהי גישתו של בית המשפט להליך הגישבור