בוררות שהפכה לגישור שהפך לבוררות

3.9.2010

תא01 /000968 זוהיר פרח נגד אנג'ל מרכז מסחרי בע"מ ואח'

עו"ד משה ענבר, שמונה על ידי לשכת עורכי הדין במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, העלה שתי שאלות בהליך של אבעיה, שהגיעו להכרעתה של כב' השופטת שולמית וסרקרוג בבית המשפט המחוזי בחיפה.

במקרה זה בין הצדדים לסכסוך היה קיים הסכם בוררות לפיו כל אחד מהם יכול לפנות לבורר בכל עת "בכל שאלה או פלוגתא שתתעורר ביניהם" במהלך ביצוע הסכם כלשהו שעליו הם חתמו.

ואמנם משנתעוררו פלוגתות שכאלה פעל זוהיר פרח (התובע בפני הבורר) למינויו של בורר על מנת שיכריע בפלוגתות שנתגלעו.

להמשיך לקרוא בוררות שהפכה לגישור שהפך לבוררות

מגבלות החסיון

18.08.2010

מגבלות החסיון

במסגרת המדור הגישור בראי הפסיקה לעיתים מזומנות אנו עוסקים בשאלת חסיון הליך הגישור ומגבלותיו, וזאת משום שהשאלה חוזרת ועולה בפני בתי המשפט בכל הערכאות בהיבטים ובהקשרים שונים, ומן הסתם – בעקבות הפסיקה – הדיון בשאלות אלה יחזור ויעלה גם במדור זה.

אינני חושב שזה למותר שקהל המגשרים יהיה ער לשאלת חסינות הליך הגישור ומגבלותיה של חסינות זו. על מגבלות אלה כבר עמדנו במובאה במדור זה מיום 18.3.2010, מפסק הדין

בפסה"ד ת"ע (ת.א.)9940/01 עיזבון המנוחה א.ו.ר. ז"ל ואח' נ'  עו"ד ד. רפואה ואח'.

עתה,אני מבקש להצביע על פסק דין נוסף שדן בטענת חסיון הליך הגישור. חסיון זה מקורו בסעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 לאמור:

"(ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך

משפטי אזרחי".

ומכח תקנה 5 (ה) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993:-

"(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור".

להמשיך לקרוא מגבלות החסיון

התנאים לאישור הסדר גישור

30.6.2010

התנאים לאישור הסכם גישור על ידי בית המשפט

א. מה נושאת בחובה כותרתו של מאמר זה.

פסק דין של כב' השופט נעם סולברג בבית משפט השלום בתל אביב דן בשאלה אימתי יעתר בימ"ש לתביעתו של בעל דין ליתן תוקף להסכם גישור. פסק דין זה אמנם ניתן לפני יותר מעשר שנים, ב- 18 במאי 1999, אלא, שלדעתי, ליחו עדיין לא נס, וראוי שנעמוד שוב על הקביעות העולות ממנו.

הנושא שבו עסקינן במאמר זה ושהוא נושא פסק הדין הנ"ל, עניינו בקשה שהוגשה לבית המשפט ליתן תוקף של פסק דין להסכם שבין הצדדים לו, שנעשה בהליך גישור. קדמה לבקשה זו החלטת נשיא בית משפט זה, שהפנה את הצדדים לגישור וקבע בהחלטתו, בין היתר, כי "אם הצדדים יגיעו להסכם, יתבקש בית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין".

בית המשפט דן בשאלה האם בנסיבות המקרה שלפניו נתמלאו התנאים לכך שבית המשפט יאות לתת להסכם שהושג בהליך הגישור תוקף של פסק דין.

על התנאים הללו, כפי שעמד עליהם בית המשפט, ברצוני להתייחס במאמר זה. נדמה לי שלא יהיה הדבר למותר ולו רק אם המאמר יהווה לצורך ריענון ותזכורת בלבד של הנושא.

להמשיך לקרוא התנאים לאישור הסדר גישור

מגבלות החסינות על המתרחש בגישור

18.3.2010

מגבלות החסינות על המתרחש בגישור

הנושא של החסינות בגישור העסיק אותנו לא מעט במסגרות השונות של גישור ומשפט. אשר על כן אני רואה חובה לעצמי, שכל אימת שאני נתקל בפסיקה חדשה המתייחסת לנושא באופן שיש בו כדי לתרום לבחינתו מזוית נוספת – להביאו בפני הקוראים.

פסק דין כזה יצא באחרונה (24.2.2010) מתחת ידיה של כב' סגנית נשיאת

ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב, השופטת טובה סיון בפסה"ד ת"ע

(ת.א.)9940/01 עיזבון המנוחה א.ו.ר. ז"ל ואח' נ' עו"ד ד. רפואה ואח'.

להמשיך לקרוא מגבלות החסינות על המתרחש בגישור

הפרת הסכם גישור – במבחן תום הלב

4.3.2010

בג"צ 5918/07 פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול ואחרים:

משמעותה של הפרת הסכם גישור – במסגרת מבחן תום הלב

במדור הגישור בראי הפסיקה אנו מתחקים אחרי פסיקות בתי המשפט השונים

שכללו התייחסות לגישור, במטרה להאיר את עיני קוראי המדור, בין היתר, במעמד,

בסטנדרטים ובנורמות אותם מייחסים בתי המשפט למגשרים ולהליך הגישור.

להמשיך לקרוא הפרת הסכם גישור – במבחן תום הלב

המוסד לביטוח לאומי נ' איילון בע"מ

בית משפט השלום בתל אביביפו

19 ינואר 2010

תא"ק 165579-09 המוסד לביטוח לאומי - ויצמן נ' איילון בע"מ - חברה לבטוח ואח'

לפני כב' השופטת ריבה ניב

תובע: המוסד לביטוח לאומי ויצמן

נגד

נתבעים:

1 .איילון בע"מחברה לבטוח

2.אבנר אגוד בע"מחברה לבטוח

המשמעות המשפטית להמנעות מהתייצבות לישיבת מהו"ת

להמשיך לקרוא המוסד לביטוח לאומי נ' איילון בע"מ

ביטול הסדר גישור

 

ביטול הסדר גישור

 

א. מבוא קצר

במסגרת מדור זה – הגישור בראי הפסיקה –  אנו בוחנים פסקי דין שיצאו מלפני בתיהמ"ש השונים, ושבהם נידונו סוגיות שונות שעניינן הליך הגישור ונפסקו בהן הלכות בענייני גישור. אני מאמין שכל מגשר חייב להיות מודע להלכות אלה , שהרי בין אם הליך הגישור שנוהל על ידו הסתיים בהסדר גישור ובין אם לאו – בכל מקרה יגיע הסכסוך, שבו הוא גישר לביהמ"ש – בין אם לצורך מתן תוקף של פס"ד להסדר הגישור שהושג ובין אם לברור והכרעת הסכסוך ע"י ביהמ"ש.

 

וכמו שכבר נכתב במבוא למדור זה –  "הגישור במשפט" –  בסופו של יום, אנו, המגשרים, פועלים בסביבה משפטית והסדרי הגישור, המושגים תחת שרביט הניצוח שלנו, לא יכולים להיות מנותקים לחלוטין מהסטנדרטים והנורמות שמנחות את בתיהמ"ש.

 

הפעם בחרתי להביא בפני הקורא את פסה"ד שלהלן, שרבה חשיבותו, ועניינו סופיות הסדר הגישור שקיבל תוקף של פס"ד. בשל חשיבותו כאמור של פסה"ד – הדן בשאלה האם קיימת בידי צד כלשהו להסדר גישור, שקיבל תוקף של פס"ד, לפעול לביטולו של פס"ד שכזה ואם כן – כיצד? ראיתי לנכון להביא בהרחבה קטעים ממנו.

 

להמשיך לקרוא ביטול הסדר גישור

פריצת החסיון בגישור

 

 

פריצת החיסיון

 

לנושא של החיסיון בגישור כבר התייחסנו במאמר שהופיע באתר זה, במדור זה, תחת הכותרת "דיון בנושא החסיוןבתהליך הגישור" שעניינו היה החלטת בית המשפט לערעורים בקליפורניה בראי שיטת המשפט בישראל, ובודאי שפסיקת בתיהמ"ש והספרות המקצועית עוד תחזיר אותנו לנושא זה בעתיד.

 

פסה"ד שלפנינו, איננו פס"ד נוסף באותו נושא, אלא כאן נדונה השאלה, מה קורה  כאשר, אחד הצדדים לגישור, שבמקרה זה לא הסתיים בהסדר גישור, מפר את כלל החיסיון ומציג בפני ביהמ"ש מסמך, שנערך במהלך הגישור?

 

להמשיך לקרוא פריצת החסיון בגישור