מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר
01.05.2024
פסק בוררות שניתן ללא הנמקה ולפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט
מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר
בית המשפט העליון, מפי כב' השופט דוד מינץ, דן בפסק בוררות שניתן ללא הנמקה ולפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט בפסה"ד רע"א 768/24 דוד נוריאלי נ' מקס אנקונינה.
עניינו של פסק דין זה הוא בשתי בקשות רשות ערעור המופנות נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בו נדחתה בקשת המבקשים והמשיבים לביטול פסק בוררות. הפסק אושר שם בכפוף לתיקונו.
להמשיך לקרוא פסק בוררות שניתן ללא הנמקה ולפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט
10.3.2023
עיקרון סודיות הליך הגישור גובר על עיקרון פומביות הדיון – סקירת פסק דין
מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר
בתגובה לבקשה שהגיש הנתבע בתיק ת"א 7871-05-18 גורניצקי ושות' , עורכי – דין ואח' נ' C.Pell ואח' , לבטל את צו איסור פרסום, שניתן לבקשת התובעים, צו האוסר את פרסומו של פסה"ד העומד ליינתן. השופטת שרון גלר נענתה לבקשת התובעים לאור עדותו של עו"ד ראובן (רובי) בכר, אשר ניהל את הליך הגישור בין הנתבע, מר פל לבין פרופ' בן חיים.
להמשיך לקרוא עיקרון סודיות הליך הגישור גובר על עיקרון פומביות הדיון – סקירת פסק דין
14.2.2023
לא בהכרח ולא בכל מקרה הסדר הגישור עצמו יהיה גלוי לצדדים שלישיים
מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר
להלן סקירה קצרה של פסה"ד–
ת"א 2212-01-21 ציפי נבון נ' 1. מאקו – קבוצת שידורי קשת בע"מ 2.אביטל למברסקי 3.דן מרגלית, מפי כבוד השופט רון גולדשטיין בבית משפט השלום בתל אביב – יפו, שנועדה לאזן את הנחת היסוד בגישור, שהסדר הגישור הינו אותו חלק מהליך הגישור שגלוי בפני כולי עלמא. הנחת יסוד זו אמנם נכונה, אבל לא תמיד ולא בכל מקרה.
להמשיך לקרוא לא בהכרח ולא בכל מקרה הסדר הגישור עצמו יהיה גלוי לצדדים שלישיים
הסכמה להליך גישור שמעניקה למגשרת את הסמכות לפסוק – הינה תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי
מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר.
בתיק ע"ע 7611-09-21 שניר מייזליק נ' עידו סרוסי , שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, הוגשה בקשה "בקשה לאישור פסק מגשרת" שהוגשה על ידי המבקש.
על פניו הבקשה מתמיהה ביותר: ממתי מגשרת כלשהי פוסקת בעניין כלשהו, באופן שהמבקש ראה לנכון להגיש בקשה לאשר את פסק דינה של מי שגישרה בעניינו? וזאת בהסתמך על סעיף 79ג(ז), חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתיהמ"ש) שקובע:
" (ז) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.".
להמשיך לקרוא הסכמה להליך גישור שמעניקה למגשרת את הסמכות לפסוק – הינה תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי
5.1.2023
מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר
מבוא
כבר לפני עשור שנים התמודד ביהמ"ש עם השאלה האם תניה בתקנון להעביר סכסוך לבוררות תידחה מפני תנית גישור, שבאותו תקנון. באותו מקרה הוראה בתקנון אגודה שיתופית, שבו נקבע, שכל סכסוך בין חברי האגודה לבין האגודה "יימסר לבוררות, לפי דרישת אחד הצדדים, בפני בורר עו"ד", אבל בהמשך אותו סעיף בתקנון נאמר ש"טרם פנייה לבוררות, יתקיים הליך גישור, בניסיון לסיים המחלוקת ללא צורך בהליך שיפוטי".
להמשיך לקרוא האם בידי ביהמ"ש לאכוף תניית גישור שהוסכמה בחוזה?
15.7.2022
היסטוריה עגומה שחוזרת על עצמה –
נדחתה בקשה לאישור הסדר גישור, בשל פגם לכאורה בבסיס ההסכמה.
מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר
עוד בשנת 2013 העליתי מאמר שכותרתו היתה "מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה", שבו מנותח בהרחבה פסה"ד- סע"ש 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נגד טוליפ פרחים בע"מ, מפי כב' השופט דורי ספיבק בביה"ד לעבודה בתל אביב, והוא מומלץ לקריאה כמבוא התמצאות בנושא (https://cutt.ly/KLvGF2C
שבע שנים מאוחר יותר, 2020, שוב פרסמתי מאמר תחת הכותרת "שימוש לרעה בהליך הגישור כמכשיר להשגת תוקף של פסק דין להסדר גישור, בניגוד לחוק ולתקנות", מפי שופטת ביה"ד הארצי לעבודה כב' השופטת לאה גליקסמן, בתיק שדן ממש באותו עניין, בתיק ע"ע 15721-07-19 THEERAPHAT MAOLEE ואח' נ' שלמה דוד בע"מ ואח' (https://www.giora-aloni.co.il/?p=1899).
ושוב חוזרת התופעה של שימוש לרעה בהליך הגישור, כפי שעולה מהעובדות, ששימשו ברקע פסק דינו של כב' שופט ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב אלעד שביון בתיק סע"ש 3156-12-19 EBIRAM STEPHEN KOJO נגד פ.גראס שיווק ונעליים 2006 בע"מ.
5.7.2022
הסכם כילאיים שזיווג הסכם גישור עם הסכם בוררות– אינו בר קיימא ואינו ניתן ליישום.
מאת עו”ד גיורא אלוני, מגשר
עובדות המקרה בקצרה
נסיבות המקרה, כפי שהתבררו בבית משפט השלום בנתניה, בפני כב’ השופט אלי ברנד, ושימשו ברקע פסק דינו בתיק ת”א 29983-02-16 איטון ואח’ נ’ דנציגר ואח’.
להמשיך לקרוא הסכם כילאיים שזיווג הסכם גישור עם הסכם בוררות– אינו בר קיימא ואינו ניתן ליישום.
25.4.2021
לא ניתן לסגת מהסכמות, שהושגו במסגרת הסדר גישור, שקיבל תוקף של פס"ד, אלא בהתאם לחוקי החוזים.
ההנחה היא, שבשלב זה של חיינו המקצועיים, כל מגשר מודע לכך, שעד למועד שבו הסדר גישור קיבל תוקף של פס"ד, כל צד יכול לסגת ממנו, בכפוף לתוצאות המשפטיות של הפרת הסכם. לאחר שהסדר גישור קיבל תוקף של פס"ד, אז כל מה שבידי הצד המתחרט לעשות הוא לערער על פסה"ד בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות או לנסות לערער את תקפות פסה"ד באחת העילות שבחוק.
לעומת זאת, מה מעמדה/תקפותה של הסכמה, שנעשתה במסגרת הסדר גישור, כאשר צד מבקש לסגת מהסכמה זו, אבל הסדר הגישור עצמו כבר קיבל תוקף של פסק דין ?
15.01.2021
פסיקת שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט בעקבות הסדר גישור
המדובר הוא בפס"ד בתיק, ת"א 4711-12-15 סוהו נדל"ן בע"מ ואח' נ' חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות ואח', – שבו הצדדים פנו לקבלת חוות דעת המומחה, ולאחר שהתקבלה חוות דעת המומחה, הם פנו לקיים ביניהם הליך גישור. הליכים אלה הניבו פרי והושג הסדר גישור, שהוגש למתן תוקף של פסק דין. על פי הסדר הגישור התחייבה עיריית תל-אביב לשלם לתובעת סכום של 1,675,140 ₪, כולל מע"מ (להלן – "סכום הפשרה"). נציין עוד, שהתביעה במקורה הוגשה על סך 8,457,259 ₪.
להמשיך לקרוא פסיקת שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט בעקבות הסדר גישור
25.12.2020
החזר אגרה לאחר הסדר גישור עם חלק מהנתבעים
מגשרים נוהגים, כמקובל וכראוי, להצביע בפני מי שהם התובעים בתיק הגישור, על האפשרות, שבהתאם לתקנה 6 לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007, ביהמ"ש יכול להורות על החזר מחצית האגרה ששולמה על ידו[1].
בפסה"ד ת"א 63630-01-18 התעשיה האווירית לישראל בע"מ ואח' נ' Pembroke Syndicaye 4000 ואח', שהתברר בביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד, בפני כבוד השופט רמי חיימוביץ, התעוררה השאלה, אם במקרה בו נכרכו שלוש נתבעות שונות בכתב התביעה, בגין אותו מקרה אך בעילות שונות, כאשר התובעת וחלק מהנתבעות היגיעו לידי הסדר גישור, האם במקרה כזה, יש מקום לכבול את התובעת ולחייבה באגרה מלאה, רק משום שלא הגיעה להסכמות מול התובעת השלישית[2]?