אומנות כתיבת הסכם גישור-עו"ד מיכאל צור

7.4.10

חברים מגשרים.

כפי שכבר עשיתי בעבר, בידיעתכם, כך אני ממשיך לעשות עתה, כאשר אני חושב שיש בכך כדי לתרום לעניין. כוונתי היא, לדלות את עבודותיהם של חכמים, בקיאים ומנוסים ממני בתחום הגישור ולהעלותן לאתר במטרה להביאן פעם נוספת בפני קוראי המדור, שלא בהכרח היתה להם ההזדמנות להתקל ולקרוא עבודות אלה. בשל החשיבות שאני רואה בהן לקהל קוראי המדור אני חוזר ומעלה אותן על פלטפורמה זו על מנת להיות להן קול ושופר, וכמובן הכל בשם כותביהן.

למאמר המובא להלן, ימלאו בימים אלה 7 שנים ליום פרסומו באתר לשכת עורכי הדין, במגזין" נקודת גישור", ראה http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?catID=179&pgID=4464.

מאז שנתפרסם מאמר חשוב זה, קמו דורות חדשים של מגשרים, שחשוב שילמדו את הנאמר בו, אף אם הם עורכי דין במקצועם ולא כל שכן אם אין הם כאלה, שכן ליחו וחשיבותו כלל לא נסו עם חלוף השנים.

לטובת כל קוראי המדור – קראו ותחכימו!

אמנות כתיבת הסכם גישור 20.04.2003

| עו"ד מיכאל צור

להמשיך לקרוא אומנות כתיבת הסכם גישור-עו"ד מיכאל צור

גישור-חריגה מסמכות: מרצפות בע"מ נ' פאני לוי.

31.7.2009

גישור – חריגה מסמכות

נתקלתי בפסק דין שאיננו חדש כלל (יולי 2002), אבל ראיתי לנכון להביא אותו בפני קהל המגשרים בעיקר כתזכורת.
התזכורת איננה אך ורק באשר למקרה המיוחד שעליו יסופר להלן, אלא מעין מסר כללי יותר למגשרים באשר הם, שרוצה לומר – לעולם הצנע לכת ואל יגבה לבבך.

מי שמכיר כבר את גישתי , מתוך קריאת מאמרי בנושא הגישור, בכל מה שנוגע להיקפו ולמשקלו של המגשר בהליך הגישור, כבר נוכח לדעת שאני נוטה להרחיב בתפיסתי את תפקיד המגשר הן בכל הנוגע להנחיית הצדדים באשר למסגרת הרצויה להם לצורך מציאת פתרון לסכסוך שנתגלע ביניהם והן באשר למידת ההכוונה שבידי המגשר לתת לבעלי דין מתלבטים באשר להסדר האפשרי והרצוי להם.
עם זאת אין לטעות ולשכוח אף לא לרגע במהלך הגישור או בסיכומו, שאיננו אלא מגשרים. איננו שופטים, איננו פוסקים, אלא כלי שרת בידי בעלי דין מסוכסכים שהחליטו לתת בנו די אמון על מנת שנשמע טענות כל אחד מהם ונעזור להם – למענם – יישוב הסכסוך שביניהם. וכמו כן – אם יבחרו לעשות כן – יפעל המגשר עבורם ויפנה לביהמש עמ שזה יתן תוקף של פסד לאותו הסדר שהושג בתום הליך הגישור.
זאת, במונחים כלליים, המסגרת שבה פועל המגשר. אין לו שום סמכות אלא על פי הסכמת הצדדים ולצרכיהם ובכפוף לחוק בתי המשפט ותקנותיו.

כללי הבסיס הללו נשמטו לה למגשרת שענין הסכסוך בו גישרה נדון בביהמש במחוזי בבאר שבע בפני כב' השופט ניל הנדל בפסהד ברע (בקשת רשות ערעור) 521/02 ותראי מיון מרצפות בעמ נ' פאני לוי.
לפני שופט ביהמש המחוזי הנכבד הונחה בקשה לרשות ערעור על החלטת ביהמש קמא וביהמש החליט לדון בה כבערעור עצמו.

להמשיך לקרוא גישור-חריגה מסמכות: מרצפות בע"מ נ' פאני לוי.

שאלות כבדות משקל בתחום הצרכנות

מתוך המאמר:

"הבעיה המרכזית של הצרכן היום  היא בעיית המידע. אם הפר הספק – ועתה עניין בתאגידים ובקונגלומרטים כחוברות ביטוח, בנקים, יצרנים של מכשירי חשמל יקרים – את חובת הגילוי כלפי הלקוח, הרי בהכרח יש בכך הטעייה של הצרכן. הקושי הגדול הוא שקביעה זו לא תמיד היתה והינה נחלתה של הפסיקה בארץ.  בעוד שבארה"ב ההנחה שהסתרת מידה מהלקוח כמוה כהטעייתו, לא רק מקובלת אלא מהווה אבן פינה בגישת בתיהמ"ש לסוגית ההגנה על הצרכן בהתמודדותו עם תאגידי הענק.

 

ונדגיש שוב: בעיית המידע. אין בידי הצרכן דרך לדעת ולברר על מהותו וטיבו של המוצר – ביטוח, משכנתא ואילו מזרון למיטתו – אותו הוא רוכש, בהיות מידע זה כולו נמצא בידי התאגיד/הספק.

 

כיצד יוכל הצרכן להתמודד עם התאגיד, כאשר כל שהוא יודע זה שנגרם לו עוול"?

 

להמשיך לקרוא שאלות כבדות משקל בתחום הצרכנות

דמי תיווך – א. מיהו מתווך מורשה

גישור בסכסוכים שעניינם דמי תיווך בעיסקות נדל"ן

 

א. מבוא – הרחבת המסגרת

 

חלקם הגדול של הסכסוכים שבהם אנו מגשרים, משיקים לשאלות של חוק או לאיזה היבט שלו, חלקם האחר של הסכסוכים, סב סביב סוגיות בעלות אופי או אספקט משפטי. כפי שנאמר במבוא למדור זה – הסדרי גישור, עדיף להם  שלא יהיו  מנותקים לחלוטין מהסטנדרטים והנורמות שמנחים את בתי המשפט. אשר על כן, בבואנו לגשר בסכסוכים שכאלה, מן הראוי שיהיו בידנו הרקע והכלים לראות ולהבין את הסכסוך גם מן ההיבט הזה.

מובן, שאם הסכסוך מעלה סוגיה המצריכה מומחיות מעמיקה יותר בתחום המשפט,  או למעשה בכל תחום מקצוע שהוא, יהיה זה הנדסה על תחומיה השונים, רפואה, כלכלה, חקלאות, תעופה  או כל תחום אחר,  יכול שנצטרך לגייס לעזרנו מומחה לתחום או להישען באופן אחר על מקור ידע מעמיק ומהימן.

מאחר וכאמור, לרוב הגדול של הסכסוכים יהיו, בהכרח, גם צדדים משפטיים. השאיפה של מדור זה, להרחיב מעט את גבולותיו, ולאפשר לקורא הצצה למושגי יסוד של סוגיות מתחום המשפט, שלעיתים מזומנות יתקיימו ברקע סיכסוכים שהוא יקרא לגשר בהם. אין הכוונה להרביץ בקורא את תורת המשפט "אינסטנט" – על רגל אחת. הכוונה היא, לאפשר, למי שאיננו משפטן, מעט הכרות עם החוקים והפסיקה בסוגיות נבחרות, וככלי עזר להבנת הסכסוך שנגול בפניו, גם מההיבט המשפטי שלו.

עורכי הדין של הצדדים, ללא ספק, בקיאים בהיבטים הללו של הסכסוך, אולם למרות מה שהמגשר איננו פועל להשגת פתרון עפ"י אמות מידה משפטיות דווקא, רצוי שתהיה לו מידה של הבנה וידע בהם. ייטב גם לבעלי הדין, שלמגשר בעניינם,  יהיה מושג יותר ברור, כיצד עשויה ליפול הכף,  בהתייצבם  לפני כס המשפט. לא כל שכן, כאשר אין בעלי הדין מיוצגים, והם אינם כלל מודעים למצבם המשפטי בסוגיה נשוא הסכסוך, ומהם סיכוייו של כ"א מהם, אם וכאשר יבוא ריבם להתברר באולם בית המשפט.

האם אין שיקול אחרון זה, אחד מהמדרבנים העיקריים להשגת הסדר גישור??

 

 לעיתים מזומנות יהיה עלינו לגשר בסכסוכים שעניינם דמי תיווך. המקור העיקרי לסכסוכים  הנוגעים לתיווך בעיסקות נדל"ן, נעוץ בחובה לשלם דמי תיווך מחד, והזכאות לקבלת תשלום זה מאידך. חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו 1996,המסדיר את הנושא כולו, ולצורך זה נקבעו בו מספר עקרונות יסוד לעניין זה.

אנו, במדור זה, נאיר עקרונות אלה דרך הפסיקה שדנה בהם ופרשה אותם. והנושא הראשון בסדרת המאמרים יעסוק בשאלה:

מי רשאי לפעול כמתווך

להמשיך לקרוא דמי תיווך – א. מיהו מתווך מורשה

שימוש לרעה בתביעות צרכנות – דילמת המגשר

 

 השאלה, מה יעשה המגשר כאשר הליך הגישור המתנהל בפניו ובניצוחו, גם אם הוא יש בו ממש כלשהו, הוא, בפועל, מנוצל שלא כהלכה ע"י יוזמו. מה אם מתגלה למגשר שלמעשה הסכסוך הוא בעניין פעוט, זניח ומקומם, שנועד אולי לגרוף מעט מעות מהנתבע (שלא לומר לסחוט) שהיא תאגיד עתיר כסף, אולי "ללמד לקח" או להעניש, כפי שהיה במקרה שלנו או שמא כלי להטרדה או קינטור בעניין של מה בכך.

להמשיך לקרוא שימוש לרעה בתביעות צרכנות – דילמת המגשר