1.3.2023

 רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

ריכז וערך  עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

נושא זה הינו גם שאלה של מדיניות משפטית: אם תתאפשר "פנייה לבית המשפט על מנת שייתן תוקף של פסק דין להסכם בין צדדים אף אם לא קיים סכסוך ביניהם או לא הוגשה תובענה באותו סכסוך, תוביל להצפת בתי המשפט בבקשות לאישור הסכמים כאלה או אחרים, אשר בית המשפט אינו נדרש למלא כל תפקיד שיפוטי ביחס אליהן".

זו היתה אחת הקביעות כב' השופטת סיגל יעקבי מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בפסה"ד ת"א 51133-12-22 אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ ואח' נ' נחום ונורית ביתן .

להמשיך לקרוא רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

28.2.2023

בית המשפט העליון חוזר ומסביר את המהות והשוני של המושגים – "אי-קבילות", "סודיות" ו"חיסיון"                            וגם – מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים בגישור.

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

מבוא קצר

אין כמעט מושגים משפטיים השגורים יותר בפי מגשרים (אבל לא רק) מאשר "אי-קבילות", "סודיות" ו"חיסיון", שאותם בחר כב' השופט עופר גרוסקופף מביהמ"ש העליון להבהיר בפסה"ד  –

רע"א  86/23 בלו מרבל בע"מ נ' רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ. בשל שכיחותם של המושגים הללו בחיים המקצועיים של כל מגשר, ראיתי לנכון לסקור את פסה"ד הנ"ל עבור קהל המגשרים.

להמשיך לקרוא בית המשפט העליון חוזר ומסביר את המהות והשוני של המושגם – "אי-קבילות", "סודיות" ו"חיסיון" וגם – מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים בגישור.

14.2.2023

לא בהכרח ולא בכל מקרה הסדר הגישור עצמו יהיה גלוי לצדדים שלישיים

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

להלן סקירה קצרה של פסה"ד–

ת"א 2212-01-21 ציפי נבון נ' 1. מאקו – קבוצת שידורי קשת בע"מ 2.אביטל למברסקי 3.דן מרגלית, מפי כבוד השופט רון גולדשטיין בבית משפט השלום בתל אביב – יפו, שנועדה לאזן את הנחת היסוד בגישור, שהסדר הגישור הינו אותו חלק מהליך הגישור שגלוי בפני כולי עלמא. הנחת יסוד זו אמנם נכונה, אבל לא תמיד ולא בכל מקרה.

להמשיך לקרוא לא בהכרח ולא בכל מקרה הסדר הגישור עצמו יהיה גלוי לצדדים שלישיים

הסכמה להליך גישור שמעניקה למגשרת את הסמכות לפסוק – הינה תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

בתיק  ע"ע 7611-09-21 שניר מייזליק נ' עידו סרוסי , שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, הוגשה בקשה "בקשה לאישור פסק מגשרת" שהוגשה על ידי המבקש.

על פניו הבקשה מתמיהה ביותר: ממתי מגשרת כלשהי פוסקת בעניין כלשהו, באופן שהמבקש ראה לנכון להגיש בקשה לאשר את פסק דינה של מי שגישרה בעניינו? וזאת בהסתמך על סעיף 79ג(ז), חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתיהמ"ש) שקובע:

" (ז)   הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.".

להמשיך לקרוא הסכמה להליך גישור שמעניקה למגשרת את הסמכות לפסוק – הינה תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי

5.1.2023

האם בידי ביהמ"ש לאכוף תניית גישור שהוסכמה בחוזה?

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

מבוא

כבר לפני עשור שנים התמודד ביהמ"ש עם השאלה האם תניה בתקנון להעביר סכסוך לבוררות תידחה מפני תנית גישור, שבאותו תקנון. באותו מקרה הוראה בתקנון אגודה שיתופית, שבו נקבע, שכל סכסוך בין חברי האגודה לבין האגודה "יימסר לבוררות, לפי דרישת אחד הצדדים, בפני בורר עו"ד", אבל בהמשך אותו סעיף בתקנון נאמר ש"טרם פנייה לבוררות, יתקיים הליך גישור, בניסיון לסיים המחלוקת ללא צורך בהליך שיפוטי".

להמשיך לקרוא האם בידי ביהמ"ש לאכוף תניית גישור שהוסכמה בחוזה?

15.7.2022

היסטוריה עגומה שחוזרת על עצמה –

נדחתה בקשה לאישור הסדר גישור, בשל פגם לכאורה בבסיס ההסכמה.

מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

עוד בשנת 2013 העליתי מאמר שכותרתו היתה "מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה", שבו מנותח בהרחבה פסה"ד- סע"ש 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נגד טוליפ פרחים בע"מ, מפי כב' השופט דורי ספיבק בביה"ד לעבודה בתל אביב, והוא מומלץ לקריאה כמבוא התמצאות בנושא (https://cutt.ly/KLvGF2C

שבע שנים מאוחר יותר, 2020, שוב פרסמתי מאמר תחת הכותרת "שימוש לרעה בהליך הגישור כמכשיר להשגת תוקף של פסק דין להסדר גישור, בניגוד לחוק ולתקנות", מפי שופטת ביה"ד הארצי לעבודה כב' השופטת לאה גליקסמן, בתיק שדן ממש באותו עניין, בתיק ע"ע 15721-07-19 THEERAPHAT MAOLEE ואח' נ' שלמה דוד בע"מ ואח' (https://www.giora-aloni.co.il/?p=1899).

ושוב חוזרת התופעה של שימוש לרעה בהליך הגישור, כפי שעולה מהעובדות, ששימשו ברקע פסק דינו של כב' שופט ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב אלעד שביון בתיק סע"ש 3156-12-19 EBIRAM STEPHEN KOJO נגד פ.גראס שיווק ונעליים 2006 בע"מ.

להמשיך לקרוא היסטוריה עגומה שחוזרת על עצמה – נדחתה בקשה לאישור הסדר גישור, בשל פגם לכאורה בבסיס ההסכמה.

5.7.2022

הסכם כילאיים שזיווג הסכם גישור עם הסכם בוררות– אינו בר קיימא ואינו ניתן ליישום.

מאת עו”ד גיורא אלוני, מגשר

עובדות המקרה בקצרה

נסיבות המקרה, כפי שהתבררו בבית משפט השלום בנתניה, בפני כב’ השופט אלי ברנד, ושימשו ברקע פסק דינו בתיק  ת”א 29983-02-16 איטון ואח’ נ’ דנציגר ואח’.

להמשיך לקרוא הסכם כילאיים שזיווג הסכם גישור עם הסכם בוררות– אינו בר קיימא ואינו ניתן ליישום.

לתשומת לב המגשרים: הליך גישור – בשונה מהליך בוררות – אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות

מאת גיורא אלוני, מגשר

הקדמה קצרה

זו הערה לגבי פסק דינה של כבוד השופטת הבכירה מרים קסלסי מבית משפט השלום בירושלים בתיק      ת"א 15004-03-18 רונן דגן נ' שלמה דגן .

חלק מההכשרה של כל מגשר, מבוססת על הוראת סעיף 79ג (ה) שקובע:

"העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין".

כלומר, מעת שמתנהל הליך גישור, מעוכבים ההליכים בבית המשפט, ובמקרה שבעלי הדין לא הגיעו להסדר גישור, קובע ס"ק (ו), יחודשו ההליכים בבית המשפט. באופן זה, מסבירים המגשרים לצדדים, שהפניה לגישור, איננה מהווה מכשול בפני ההליכים, שהחלו בהם בבית המשפט, שכן הליכים הללו יתחדשו אם לא יושג הסדר גישור.

להמשיך לקרוא לתשומת לב המגשרים: הליך גישור – בשונה מהליך בוררות – אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות

5.11.2021

בית המשפט מעניק לתניית גישור בחוזה – מעמד של תניית בוררות

מאת: עו"ד גיורא אלוני מגשר

כלל יסודי הוא בדיני הבוררות, שכל אימת שקיימת בהסכם בין צדדים תנית בוררות, שלפיה הסכסוכים בין הצדדים לו יידונו בבוררות, הרי שאם המבקש נהג בהתאם לתנאים שבחוק, בית משפט, כמעט באופן קטגורי, יעכב כל הליך אחר ויפנה את הצדדים לקיים ביניהם הליך של בוררות.

להמשיך לקרוא בית המשפט מעניק לתניית גישור בחוזה – מעמד של תניית בוררות

15.5.2021

התמורות שחלו  בגישת בתי המשפט בבואם להכריע בשאלה – "האם היה גישור?"

נושא מאמר זה הינה, כיצד יכריע ביהמ"ש בשאלה אם הליך או אִינְטֶרְאַקְצְיָה– פעולת גומלין –  כלשהי ליישוב סכסוך בין אנשים, בהתערבותו של גורם שלישי, מהווה הליך גישור, באופן שביהמ"ש יכיר בו ככזה, על כל ההשלכות הכרוכות בכך, נוכח הכחשתו של צד אחד לקיומו של גישור בסיטואציה, שבמהלכה היה הניסיון של צד שלישי ליישב את הסכסוך, שבו הוא נתון או היה נתון.

להמשיך לקרוא התמורות שחלו  בגישת בתי המשפט בבואם להכריע בשאלה – "האם היה גישור?"