תגית: מגשר

6.1.2015

ניגוד עניינים בגישור המשפטי / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

בתאריך 3.12.2014 התקיים ערב עיון מטעם לשכת עורכי הדין תחת הכותרת המקיפה:

 "ניגוד עניינים בהליכים אלטרנטיביים ומשלימים לבירור בערכאות, שהם גישור ובוררות וכן במשמעויות המשפטיות העלולות לנבוע מכך ובדרכים להתמודד עם סוגיה זו".

אני מביא כאן בפניכם את תמצית הרצאתה של עוה"ד חגית שקד[1], שהתרכזה בשאלת ניגוד העניינים בגישור, להבדיל מהבוררות שבה התרכזו כל יתר המרצים באותו ערב עיון. בערב זה טבעה המרצה מושג, שאיננו מוכר לרבים מאתנו, והוא "הגישור המשפטי", מושג שיוסבר במהלך הדברים להלן.

להמשיך לקרוא ניגוד עניינים בגישור המשפטי

7.12.2014

תנאים וניסוח הסדר הגישור ייקבעו את חבויות המס על תשלומים שיתבצעו על פיו.

מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

פתח דבר

כותרת זו מבוססת על כותרת מאמר מיום 12.3.2014, שהופיע באתר מיסים ועסקים של רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון, ומפרי עטו, שלשונה היה: " תנאי וניסוח הסכם פשרה ייקבעו את חבות המע"מ לגבי סכום הפשרה".[1]

עלה בדעתי, שאת צמד המילים "הסכם פשרה" ניתן להחליף בנקל בצמד המילים "הסדר גישור" וכוונתו של הכותב תתאים אליהן ללא סייג. מגשר, שלא מצוי בעולם העסקים או שאינו מקורב לשאלות של מיסוי, עלול לאפשר למגושרים להגיע לידי הסדרים, מבילי שהוא או הם יהיו ערים לשאלות המס הכרוך בביצוע התשלומים מצד אחד למשנהו או לגוף כלשהו (כגון: תרומות לגופים שונים כחלק מהסדר הגישור בכלל זה), ושאלות המיסוי תתעוררנה רק כאשר רשויות המס תינשופנה כבר בעורפיהם של המגושרים ותדרושנה את חלקן.

להמשיך לקרוא תנאים וניסוח הסדר הגישור ייקבעו את חבויות המס על תשלומים שיתבצעו על פיו.

1.12.2014

הנסיבות  בהן נמנע ביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע מלאשר הסדר גישור

מי שקרא את המאמר שפרסמתי לפני כשנה, ביום 21.11.2013, תחת הכותרת "מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה", יבחין עד כמה צעד ביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע במסלול שנכבש בפסק דין קודם, מיום , 11.11.2013שיצא מלפני כב' השופט דורי ספיבק מביה"ד האזורי לעבודה בת"א  בעניין סע"ש (סכסוך עבודה בסמכות שופט) 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נגד טוליפ פרחים בע"מ,.

ואלה מבינכם שלא קראו את המאמר ההוא תוכלו למצוא אותו בקישור הבא:

http://www.giora-aloni.co.il/?p=834#more-834 או באתר http://www.reader.co.il/ , במדור חוק ומשפט, תת מדור גישור. להמשיך לקרוא הנסיבות בהן נמנע ביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע מלאשר הסדר גישור

20.11.2014

מעמדה של הסליחה ביישוב הסכסוך המשפטי/ מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

I. הכרת הנושא

מאמר זה מבוסס על מאמר שפרסמה [ Eileen Barker [1 ב-Mediate.com  בחודש פברואר השתה, תחת הכותרת "The Case for Forgiveness in Legal Disputes". נדמה, שכל מגשר מתחיל למד לדעת, שאחד הכלים החשובים בארגז הכלים של המגשר הינו בקשת הסליחה כמנוף לקידום יישוב הסכסוך וכסעיף רב ערך בהסדרי גישור, בעלי אופי של סכסוך אישי. אנו, המגשרים, מתנאים בעובדה שהכלי רב משקל זה, הינו מנת חלקנו בלבד והוא אינו "בסל התרופות" שעומד לרשות מי מהשופטים ובכלל למי מבעלי כל תפקיד אחר במערכות אכיפת החוק או יישוב הסכסוכים.

מאמר זה נותן לנו המגשרים  את האפשרות להבין טוב יותר סליחה מהי ובאופן זה, כך אני מקווה, יוכל המגשר לעשות שימוש מושכל יותר בכלי החשוב הזה בכדי לקדם את יישוב הסכסוך.

להמשיך לקרוא מעמדה של הסליחה ביישוב הסכסוך המשפטי

7.7.14

יצירתיות של המגשר בהעלאת פתרונות ליישוב סכסוכים[1]/[2]

מבוא

לעיתים מזומנות אנו שומעים ולומדים על כך שהמגשר צריך להיות "יצירתי" בבואו לעזור לצדדים למצוא דרך ליישוב הסכסוך שביניהם או בבואו להשתמש בכלי הידוע כהצעת מגשר.

הקושי הטמון בכך הוא, שרקיחתו של רעיון יצירתי, שיש בו משום תרומת ערך מוסף לשני הצדדים בדרך לפתרון הגואל לסכסוך שביניהם, קל יותר להטיף לו מאשר להגותו.

Daniel Kahneman[3] מסביר בספרו "Thinking Fast and Slow",  שהחשיבה המעמיקה והאנליטית, שהמגשר שואף אליה בשלב העלאת האלטרנטיבות לפתרון בגישור, למעשה תורמת פחות ליצירתיות מהחשיבה השטחית, האינטואיטיבית, שממנה, לימדונו רבותינו, שיש להימנע.

כאשר אנחנו בשיאו של סיעור המוחות להשגת הסדר הגישור, טוחנים לעייפה מספרים וסוגי פתרונות, באיזו מידה אנו, המגשרים, יכולים להישאר פתוחים  ונגישים לקבלת ואימוץ של רעיונות חדשים, רעננים ויצירתיים?

להלן מציג המאמר שלוש טכניקות בסיסיות, שעשויות לאפשר את שמירת זרימתם של רעיונות חדשים ויצירתיים, בבואנו לייצר ערך מוסף לפתרון הסכסוך שבין המגושרים.

להמשיך לקרוא יצירתיות של המגשר בהעלאת פתרונות ליישוב סכסוכים

15.6.2014

חידוש בפסיקה בשאלת חיסיון מסמכים שהוחלפו במהלך גישור

פסיקה עדכנית מציגה גישה חדשה ושונה ביחס לשאלה – מסמכים שהוחלפו במהלך גישור, האם יש להבחין בין אי קבילותם ובין חסיונם?

זו השאלה שעמדה להכרעה בפני כב' השופט יונה אטדגי בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בתיק

ת"א 35394-06-11 דליה שפירא וחברת מועדון ספורט ברמת השרון בע"מ נ' פגירסקי ואח' מיום 2.11.2014.

להמשיך לקרוא חידוש בפסיקה בשאלת חיסיון מסמכים שהוחלפו במהלך גישור

21.11.13

מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה

עבור אותם המגשרים שלא היתה להם ההזדמנות לכך, אני כותב מאמר זה שעוסק בפסק הדין החשוב סע"ש (סכסוך עבודה בסמכות שופט) 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נגד טוליפ פרחים בע"מ, מפי כב' השופט דורי ספיבק בביה"ד לעבודה בתל אביב, מיום 11.11.2013

מפסק דין זה נוכל ללמוד מה, מנקודת מבטו של ביהמ"ש, מצופה מאתנו, כשאנו פועלים כמגשרים, מי למעשה איננו ראוי לתארו כמגשר, וכיצד על ביהמ"ש לבחון בקשה שהגיש לו מגשר, ע"מ שייתן להסדר גישור תוקף של פס"ד. מעבר לחשיבות הרבה מבחינת תוכנו, פסק הדין הזה חשוב גם בהיותו למעשה קריאה לאוזניה של שרת המשפטים, הגב' ציפי לבני,  למהר ולהחיות את תקנות בתי המשפט (מינוי מגשר), התשנ"ו-1996 שבוטלו או להתקין תקנות חדשות שיקבעו את סף הכישורים הנדרשים בכדי לקבל רישיון של מגשר.

כמו כן יש בפסה"ד פניה מטעם השופט לממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה וגם לראש האגף לסיוע משפט, שיבחנו את המצב ויעשו לתיקונו.

להמשיך לקרוא מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה

13.3.13

רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

בית המשפט העליון: צד שחתם על הסדר גישור וחזר בו –  כל עוד הסדר הגישור לא קיבל תוקף של פסק דין – הסכמתו של אותו צד להעביר את ההסדר לאישור ביהמ"ש,  לא ניתנת לאכיפה, אפילו כשהיא קיימת במפורש בכתב בהסדר הגישור.

להמשיך לקרוא רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

22.2.2013

 הסדר גישור שגוי מבחינה משפטית וטעותו של ביהמ"ש שנתן לו תוקף של פסק-דין

פתח דבר

אני שמח להביא בפני קהל הקוראים פסק-דין חדש (מיום 17.1.2013) שהנושא שלו הסדר הגישור. חשיבותו הגדולה של פס"ד זה, שיצא מתחת ידו של כב' השופט ישעיהו שנלר מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בשבתו כבימ"ש לערעורים אזרחיים, הינה בכך שיש בו כדי ללמד את קהל המגשרים אילו הסכמות לא יכולות להיות בהסדר הגישור ואיזה עניינים הוא איננו יכול להסדיר.

בהערת אגב אני רוצה להצביע על השימוש בפי השופט שנלר במונח "הסדר גישור", דבר שלדעתי מלמד על חדירת המינוח הנכון לעולם המשפט, ומן הסתם גם ההיכרות המתרחבת עם הדיסציפלינה של הגישור. לא עוד "הסכם גישור" – שהרי מונח זה מתייחס להסכם הראשוני בין המגושרים, בינם ולבין המגשר – ולא "הסכם פשרה", שכן פישור זו מטריה שונה לחלוטין[1]. בלבול מושגי זה היה גם מנת חלקו של ביהמ"ש קמא שהוציא מתחת ידו פס"ד כדלקמן: "ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה…".

להמשיך לקרוא הסדר גישור שגוי שניתן לו תוקף של פסק דין