25.12.2012

סיפור גישור 

מושכלות ראשונים 

בין יתר נכסי צאן הברזל, שהונחלו לכל מגשר, יהיה בית אולפנא שבו הוא השתלם אשר יהיה, הם השלבים / הנדבכים שעל פיהם צריך הליך הגישור להתנהל ולהיבנות עקב בצד אגודל, דבר דבור על אופניו. 

להמשיך לקרוא סיפור גישור – דצמבר 2012

18.12.2012

 "ניגוד עניינים אצל מגשרים – חלק ב'" 

מאז שהתפרסם לפני כשנתיים (ב- 5.12.2010 ) פסק הדין רב החשיבות של כב' השופט דנציגר בתיק רע"א 296/08 ארט-בי נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ואח', לא רגעו הרוחות בקהילת הבוררים. 

לצורך הנושא שלנו כאן, לא ניכנס לעובי סיפור העובדות שביסוד פס"ד חשוב ומרכזי זה, שכולל קביעות עקרוניות ורבות משמעות בכל הנוגע לאופן התנהלותם של בוררים ואמות המידה לקביעת פסילותם. (לטובת הסקרנים שבין הקוראים, תוכלו למצוא בסופו של מאמר זה את תמצית עובדות המקרה, כפי שנערכו ע"י עו"ד רונן סטי כמבוא למאמרו המאלף "קוד דנציגר" לבוררים). 

להמשיך לקרוא ניגוד עניינים אצל מגשרים – חלק ב'

12.12.2012

 שימוש לרעה בהליכי גישור – דילמת המגשרים ובתי המשפט 

ההחלטה בעניין ת"א (תל-אביב-יפו) 47515-03 זיכרון תמר ואופירה מורד נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ וטביט סוכנות לביטוח 1989 בע"מ, ניתנה ע"י כב' השופטת חדוה וינבאום וולצקי בבית משפט השלום בת"א ביום 3.12.2007. 

אמנם חלפו יותר מחמש שנים מאז שניתנה ההחלטה בתיק הנ"ל, אולם בשל נורת האזהרה האדומה והבוהקת שעולה מהנסיבות שברקע ההחלטה, יש להעלות את הדברים על נס בפני קהל המגשרים–

בבחינת – הסכיתו ושמעו.

  להמשיך לקרוא שימוש לרעה בהליכי גישור – דילמת המגשרים ובתי המשפט

 25.11.12

 ניגוד עניינים אצל מגשרים.

במאמר זה נתייחס למקצוע הגישור ולמגשר, שהחובה להימנע מניגוד עניינים חלה עליו באותה מידה, בין אם הוא במקצועו עורך דין או בעל השכלה שונה מכל תחום שבעולם.

וכן יעסוק המאמר גם בשכר טרחת המגשר, שאחרי הכל עם זה אנחנו הולכים, בסופו של יום למכולת.

להמשיך לקרוא ניגוד עניינים אצל מגשרים.

מתי יחשב העורך של מסמך המסדיר סכסוך בין צדדים למגשר?

כפי שכל מגשר יודע, השלב האחרון של כל הליך גישור שצלח הוא חתימת הצדדים הסכם – שבמונחים של מגשרים, הינו הסדר גישור – כאשר מי שטרח להביא הצדדים לידי הסכמה, עורך ההסכם ושושבינו – הוא המגשר.

מתעוררת השאלה אם כל אימת שמושג הסכם המיישב סכסוך בין שניים באמצעות גורם שלישי, עניין לנו בהסדר גישור, שמי שערך אותו הוא המגשר?

להמשיך לקרוא מתי יחשב העורך של מסמך המסדיר סכסוך בין צדדים למגשר?

12.11.12

נורמות התנהלות להיותן נר לרגלי המגשר

 

א. מבוא 

כפי שכבר הזכרתי במספר שורות בעמוד השער למדור גישור, בוררות ומשפט, קיימת פסיקה ענפה בתחום משפט הבוררות המתפרסמת בתכיפות, בעוד שבתחום הגישור כמעט שלא יוצאת פסיקה כלל מלפני בתיהמ"ש שלנו.

 הסיבות לכך כבר עמדנו, ולו רק היה מי שיסיק מכך את התובנות הנכונות, הוא לא היה מקדם דווקא את נושא בוררות החובה לפני הנושא שכבר הוכר כ – "בית המשפט מרובה הדלתות" – שאז, לדעתי, היו רבים מהמתדיינים מעדיפים לאמץ את הליך הגישור כאופציה הראשונה לפתרון הסכסוך שהם נתונים בו, על פני הליך הבוררות. ראו נא כמה התנצחויות משפטיות, משאבי זמן וכסף, של המדינה, באמצעות בתי המשפט, והמתדיינים עצמם, מושקעים בעקבות פסיקות הבוררות. לאלה לא זקוקים כלל כאשר נעשה על ידי הצדדים ניסיון רציני ואמיתי לפתור את סכסוכיהם בדרך של הסכמה והבנה. 

  להמשיך לקרוא נורמות התנהלות להיותן נר לרגלי המגשר

4.7.2012

תום הלב בהליך הגישור

לכולנו ידועה הפרקטיקה  של חתימת הסכם גישור, הן על ידי הצדדים והן על ידי המגשר בתום שלב ההיכרות עם הצדדים ועם הליך הגישור.

לא יהיה זה לחלוטין בלתי מציאותי לחשוב על מקרים בהם לפחות אחד הצדדים להסכמה לקיומו של הליך הגישור, עושה זאת מטעמים שונים מבלי להתכוון כלל לקיים הליך גישור אמיתי עם כוונה אמיתית לבחון כל דרך במטרה להגיע להסדר גישור.

ניתן לחשוב על שכן בבניין שהסכמתו להליך גישור בסכסוך שי לו עם שכניו היא אך ורק בכדי "לסתום פיות" ולהתחזות כמי שמוכן לשתף פעולה, ניתן לחשוב על חברה או גוף משפטי כלשהו, ידוע ובעל מוניטין, שכל מעייניו הם  לדרוש נאה ולהסכים להליך גישור מבלי שכלל יעלה בדעתו אף לנסות למצוא פתרון מוסכם לבעייתו או לטענתו של הלקוח או מי שנדרש לשירותיו.

להמשיך לקרוא תום הלב בהליך הגישור

1.4.2012

האם גידופים במהלך ישיבת גישור ייחשבו ללשון הרע?

א. המסגרת לדיון

לא אחת אנו המגשרים מוצאים עצמנו במצב בו במהלך ישיבת הגישור הרוחות של בעלי הדין מתלהטות, הטונים מתגברים ולא רק הקולות מרקיעים אלא גם הבליסטראות המילוליות המוטחות בין המגושרים שכוללות לא פעם קללות, גידופים וכינויי גנאי.

 אם אנו המגשרים מצליחים להכיל את האירוע ולשמר את המומנטום של ההליך הגישורי, הרי שמהבחינה המקצועית לא יהיה בכך יותר מה שאנו מכנים "שחרור קיטור", שיכול אף לשמש כזרז למטרות ההליך.

 במסגרת מאמר זה אנו שואלים, אבל מה יקרה אם אחד המגושרים ראה בדברים שהוטחו בו השפלה, ביזיון ופגיעה, שהם בניגוד לס' 1 :חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965:

 מיום 14.8.1967

להמשיך לקרוא האם גידופים במהלך ישיבת גישור ייחשבו ללשון הרע?

 25.3.2012

הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

כפי שכבר כתבתי לא פעם אין לאיש יכולת לעקוב אחרי היקף הגישורים המתקיימים כאן בארץ. שלא כמו בכמה מקומות בעולם ששם הגישורים מתבצעים במסגרות רשמיות במצוות החוק או הנוהג הדיוני בבתיהמ"ש. בארץ גישורים אמנם נערכים במסגרות רשמיות כמו  בבתיה"ד לעבודה אלא, לאמונתי, רובם של הגישורים נערכים בחדרי חדרים של מקומות עבודה ומשרדי עורכי הדין, במוסדות קהילתיים, חילוניים ודתיים, ולא ניתן לעקב אחרי ההיקף  והעומק של השימוש בכלי זה לפתרון סכסוכים.

על זירה, שעבורי היתה חדשה, בה מתקיימים גישורים היא התביעות הייצוגיות. ב 25.1.2012 פרסמתי באתר זה מאמר "הסדר גישור בתביעה ייצוגית". ייתכן שזירה זו נעלמה מעיני מפני שבס' 18 חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הקובע את התנאים לאישור הסכם שהושג בתובענה שכזו מחוץ לכתלי ביהמ"ש:" הסדר פשרה" גם אם הוא הושג במסגרת הליך גישור ולא "הסדר גישור".

יכולה להיות סיבה נוספת, שתובענות ייצוגיות רבות מוגשות כנגד המדינה או כנגד אחד מהאורגנים שלה ופרקליטות המדינה מתנגדת באופן מסורתי להשתתפותה בהליכי גישור או בוררות תוך שהיא מתעלמת מהנחיות היועמ"ש בנושא.

השבוע נתקלתי בפס"ד נוסף –  בש"א (חי') 17774/06 יזהר רשף ואח' נ' חד אסף תעשיות בע"מ ואח' – בו לא רק שהושג הסדר גישור, אלא שביהמ"ש מגונן עליו חרף כל מאמציו של נציג היועמ"ש להכשילו.

על פס"ד זה, הסדר הגישור שהושג, עמדת ביהמ"ש ועמדת נציג המדינה הנכם מוזמנים לקרוא במאמר " הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית" שהועלה בתת המדור "פסק והסדר".

להמשיך לקרוא הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

15.9.11

5. מגשר מומחה / בורר מומחה  – יתרון אמיתי או מקסם שווא

א. מבוא

בהשראת הגישור המפורסם האחרון בין משרד באוצר לבין הסתדרות הרופאים, אותו ניהל פרופ' יצחק פטרבורג, פניתי למקורות הידועים בכדי לברר מי האיש.

וכך, כלשונו, הוא מוצג באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה:

"יזם ואיש עסקים. כיום מכהן יו"ר ועד מנהל של חברות סטארט-אפ אפוליסוניקס (Applisonix), טג'אט  (Tjat),  והוספיטק (Hospitech). בעברו (2003-2005) – נשיא ומנכ"ל סלקום, חברת הסלולר המובילה בישראל. שימש גם כמנכ"ל שרותי בריאות כללית (1997-2002) ומנהל המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה בבאר-שבע (1995-1997).

רופא, בוגר בית הספר לרפואה הדסה, ירושלים, ומומחה ברפואת ילדים ובמינהל רפואי. בעל תואר דוקטורט במינהל מערכות בריאות מאוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק, ותואר שני במערכות מידע מבית הספר לכלכלה (LSE), לונדון. בעל מינוי אקדמי כפרופסור בביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרופסור פטרבורג ממלא מספר תפקידים ציבוריים ומכהן כיו"ר אגודת ידידי אוניברסיטת בן-גוריון בישראל, וחבר בועד המנהל של קרן רש"י.

פרופסור פטרבורג, יליד שנת 1951, נשוי ואב לשלושה ילדים".

ברור שהרבה מגשרים יכולים להיות בני שנתון דומה ובעלי נתונים משפחתיים דומים, אבל רק מעטים ביותר יכולים לעטר את קורות החיים שלהם בהישגים וציוני דרך כמו שיש למגשר הזה. נציין עם זאת שעל כל תאריו בקורס גישור, ככל הידוע, הוא לא השתתף ובהכרח הוא איננו בקיא בכל מה שנלמד בקורס שכזה.

אני לא בטוח שזה המקרה המאפיין, אבל זו דוגמא אקטואלית והיא  בהחלט מתמזגת במגמה של בעלי דין בעולם כולו להעדיף מגשר או בורר שהם מומחים בתחום שבמסגרתו נסב הגישור (רופאים, מהנדסים, שמאים, אנשי

עסקים,משפטנים וכיו"ב) – וכמו כן מגשרים שמציעים ייחוד או ידע  מסויים כמו שפת המגושרים  או השתייכות

לאותו ארגון.

להמשיך לקרוא 5. מגשר מומחה / בורר מומחה – יתרון אמיתי או מקסם שווא