תגית: הסדר גישור

7.7.14

יצירתיות של המגשר בהעלאת פתרונות ליישוב סכסוכים[1]/[2]

מבוא

לעיתים מזומנות אנו שומעים ולומדים על כך שהמגשר צריך להיות "יצירתי" בבואו לעזור לצדדים למצוא דרך ליישוב הסכסוך שביניהם או בבואו להשתמש בכלי הידוע כהצעת מגשר.

הקושי הטמון בכך הוא, שרקיחתו של רעיון יצירתי, שיש בו משום תרומת ערך מוסף לשני הצדדים בדרך לפתרון הגואל לסכסוך שביניהם, קל יותר להטיף לו מאשר להגותו.

Daniel Kahneman[3] מסביר בספרו "Thinking Fast and Slow",  שהחשיבה המעמיקה והאנליטית, שהמגשר שואף אליה בשלב העלאת האלטרנטיבות לפתרון בגישור, למעשה תורמת פחות ליצירתיות מהחשיבה השטחית, האינטואיטיבית, שממנה, לימדונו רבותינו, שיש להימנע.

כאשר אנחנו בשיאו של סיעור המוחות להשגת הסדר הגישור, טוחנים לעייפה מספרים וסוגי פתרונות, באיזו מידה אנו, המגשרים, יכולים להישאר פתוחים  ונגישים לקבלת ואימוץ של רעיונות חדשים, רעננים ויצירתיים?

להלן מציג המאמר שלוש טכניקות בסיסיות, שעשויות לאפשר את שמירת זרימתם של רעיונות חדשים ויצירתיים, בבואנו לייצר ערך מוסף לפתרון הסכסוך שבין המגושרים.

להמשיך לקרוא יצירתיות של המגשר בהעלאת פתרונות ליישוב סכסוכים

 

14.2.14

התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות

א.  מבוא

לצורך הבנה טובה יותר של מאמר זה, אני מציע לקורא להכנס לשני הקישורים הבאים כסדרם, שניהם באתר סולחה, האחד הינו המבוא למאמר-

http://www.sulcha.co.il/Content/Pages.asp?page_id=15

והשני הוא המאמר עצמו אליו מתייחס המבוא הנזכר, שכותרתו "ביטול הסכם גירושין שנולד בהסדר גישור", אותו פרסמתי דצמבר 2013-

http://www.sulcha.co.il/Content/PagesNewsMain.asp?id=142

תאמינו או לא ישנן מגמות, אם לא לומר אופנות, בסוגי התביעות שמוגשות לבתיהמ"ש בתקופות שונות. כך אנו עדים למגמה של תביעות – ובהכרח גם פסיקות – במשפט הבוררות. שם אנו עדים לגל תביעות שעניינן תקיפת הבורר עצמו בניסיון לפסול את הבורר ובדרך זו לבטל את פסק הבורר. מאחר ובתיהמ"ש, בהנחיית פסיקתו של ביהמ"ש העליון, חסמו למעשה את היכולת של צד המרגיש נפגע מפסק בוררות, לתקוף את פסק הבורר, וכאשר יכולתו של צד לערער כמקובל על פסק דין שלדעתו עשה לא עוול, כמעט ולא קימת ביחס לפסקי בורר, התפתחה, כתוצאה, המגמה לנסות ולתקוף את הבורר עצמו, בהתבסס על עילות שבחוק ושהוכרו בפסיקה.

לסוג כזה של מגמה אנו עדים עכשיו בעולם הגישור: תביעות לביטול הסדרי גישור (או הסכמי פשרה שהושגו בהסכם או בביהמ"ש, שזה לחלוטין אותו הדבר לצורך הזה) שקיבלו תוקף של פסק דין ואשר צד אחד רוצה, מסיבה כזו או אחרת, להשתחרר מהסדר הגישור או מהסכם הפשרה[1].

להמשיך לקרוא התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות

12.12.2013

ביטול הסכם גירושין שנולד בהליך גישור

 מבוא קצר

כבר לא פחות משלושה מאמרים העליתי באתר זה בנושא של תקיפה וביטול (או נסיונות לתקיפה וביטול) של הסדרי גישור, שקיבלו תוקף של פסק-דין.

שימו לב, אם הסדר הגישור לא קיבל תוקף שך פסק דין, הדיון יהיה במישור שונה לחלוטין. כזכור לכם, כל עוד הסדר גישור לא קיבל תוקף של פסק דין, הרי גם לאחר חתימת הסדר הגישור, רשאי  כל צד, ובכל עת, עד לרגע שלפני מתן החלטת השופט בעניין –– להעלות התנגדות  לכך שהסדר הגישור  יקבל תוקף של פס"ד, ולא משנה אם הוא בהסכם להליך הגישור, או בכל עת אחרת, הוא נתן את הסכמתו לכך שהסדר הגישור שיושג או שהושג יקבל תוקף של פסק דין.  :

להמשיך לקרוא ביטול הסכם גירושין שנולד בהליך גישור

21.11.13

מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה

עבור אותם המגשרים שלא היתה להם ההזדמנות לכך, אני כותב מאמר זה שעוסק בפסק הדין החשוב סע"ש (סכסוך עבודה בסמכות שופט) 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נגד טוליפ פרחים בע"מ, מפי כב' השופט דורי ספיבק בביה"ד לעבודה בתל אביב, מיום 11.11.2013

מפסק דין זה נוכל ללמוד מה, מנקודת מבטו של ביהמ"ש, מצופה מאתנו, כשאנו פועלים כמגשרים, מי למעשה איננו ראוי לתארו כמגשר, וכיצד על ביהמ"ש לבחון בקשה שהגיש לו מגשר, ע"מ שייתן להסדר גישור תוקף של פס"ד. מעבר לחשיבות הרבה מבחינת תוכנו, פסק הדין הזה חשוב גם בהיותו למעשה קריאה לאוזניה של שרת המשפטים, הגב' ציפי לבני,  למהר ולהחיות את תקנות בתי המשפט (מינוי מגשר), התשנ"ו-1996 שבוטלו או להתקין תקנות חדשות שיקבעו את סף הכישורים הנדרשים בכדי לקבל רישיון של מגשר.

כמו כן יש בפסה"ד פניה מטעם השופט לממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה וגם לראש האגף לסיוע משפט, שיבחנו את המצב ויעשו לתיקונו.

להמשיך לקרוא מגשרים שמוציאים את דיבת המקצוע רעה

13.3.13

רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

בית המשפט העליון: צד שחתם על הסדר גישור וחזר בו –  כל עוד הסדר הגישור לא קיבל תוקף של פסק דין – הסכמתו של אותו צד להעביר את ההסדר לאישור ביהמ"ש,  לא ניתנת לאכיפה, אפילו כשהיא קיימת במפורש בכתב בהסדר הגישור.

להמשיך לקרוא רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

22.2.2013

 הסדר גישור שגוי מבחינה משפטית וטעותו של ביהמ"ש שנתן לו תוקף של פסק-דין

פתח דבר

אני שמח להביא בפני קהל הקוראים פסק-דין חדש (מיום 17.1.2013) שהנושא שלו הסדר הגישור. חשיבותו הגדולה של פס"ד זה, שיצא מתחת ידו של כב' השופט ישעיהו שנלר מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בשבתו כבימ"ש לערעורים אזרחיים, הינה בכך שיש בו כדי ללמד את קהל המגשרים אילו הסכמות לא יכולות להיות בהסדר הגישור ואיזה עניינים הוא איננו יכול להסדיר.

בהערת אגב אני רוצה להצביע על השימוש בפי השופט שנלר במונח "הסדר גישור", דבר שלדעתי מלמד על חדירת המינוח הנכון לעולם המשפט, ומן הסתם גם ההיכרות המתרחבת עם הדיסציפלינה של הגישור. לא עוד "הסכם גישור" – שהרי מונח זה מתייחס להסכם הראשוני בין המגושרים, בינם ולבין המגשר – ולא "הסכם פשרה", שכן פישור זו מטריה שונה לחלוטין[1]. בלבול מושגי זה היה גם מנת חלקו של ביהמ"ש קמא שהוציא מתחת ידו פס"ד כדלקמן: "ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה…".

להמשיך לקרוא הסדר גישור שגוי שניתן לו תוקף של פסק דין

מתי יחשב העורך של מסמך המסדיר סכסוך בין צדדים למגשר?

כפי שכל מגשר יודע, השלב האחרון של כל הליך גישור שצלח הוא חתימת הצדדים הסכם – שבמונחים של מגשרים, הינו הסדר גישור – כאשר מי שטרח להביא הצדדים לידי הסכמה, עורך ההסכם ושושבינו – הוא המגשר.

מתעוררת השאלה אם כל אימת שמושג הסכם המיישב סכסוך בין שניים באמצעות גורם שלישי, עניין לנו בהסדר גישור, שמי שערך אותו הוא המגשר?

להמשיך לקרוא מתי יחשב העורך של מסמך המסדיר סכסוך בין צדדים למגשר?

20.7.2012

 המהות המשפטית של החלטת בית משפט להעביר הכרעה בעניין כלשהו להליך גישור

להכרעה בנושא שבכותרת מאמר זה נדרש בית המשפט העליון בפסק דין מפי כב' השופט ניל הנדל, בפסק הדין

ע"א 3299/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים נגד ערוצי זהב ושות' ואח' מיום 15.5.2012.

להמשיך לקרוא המהות המשפטית של החלטת בית משפט להעביר הכרעה בעניין כלשהו להליך גישור

                                                                                                             10.6.2012     

גישור ותקנת הציבור

א. מבוא

 כידוע לציבור קוראי המאמרים שלי באתר, שיטה נקוטה בידי ליטול סוגיות מעולם המשפט ולהאיר אותן מהזוית של המגשר ודיסציפלינת הגישור.  בדרך כלל – וגם במאמר זה – את הצורך להתייחס למושג של "תקנת הציבור בגישור", עורר פסק דין, שבו נבדקה תקפותו של פסק בוררות שנמצא מנוגד לפסק-דין חלוט של ביהמ"ש.

כלומר, גם פסק דין זה עוסק במטריה מתחום ה ADR – הבוררות – וזו המשפחה הרחבה אליה מקוטלג גם הליך הגישור, על כל השוני שבין שתי דיסציפלינות אלה.

 אין לי ספק שגם הסדרי הגישור, שחתימתנו כמגשרים מתנוססת עליהם, בצד אלה של הצדדים המגושרים, חייבים שלעולם לא יהיו מנוגדים לתקנת הציבור. לפיכך, חשוב לכותב שורות אלה להביא את המונח ומשמעותו לתודעת ציבור המגשרים, על מנת שישמש נר לרגליהם בחתירתם לעזור לצדדים "לארוג" את הסדר הגישור.

להמשיך לקרוא גישור ותקנת הציבור

                                                                                                         1.6.2012  

חוק הגישור החדש ברוסיה

(בהשוואה לחוק הישראלי והבדלי דגשים וגישות)

מבוא

המאמר שלהלן בחלקו הינו תרגום של מאמר בשם זהה –  Russia's New Mediation Law – שהופיע ב-  18.4.2012 בגיליון מס' 426 ב –Mediate. com Weekly , שבו בחרתי לעסוק לטובת עמיתי המגשרים ובחלקו עבודת השוואה בין הוראות חוק הגישור הרוסי לבין ההוראות המקבילות בדברי החקיקה הישראלים הנוגעים לגישור ומעט אף לבוררות.

בשונה מהנהוג במערכת האתר הנ"ל אקדים ואביא את רובו של הפרופיל המקצועי של הכותב, כפי שהוא מובא שם:

אלן סילברמן (Allan Silberman) הינו מגשר, מאמן ויועץ בתחום יישוב סכסוכים אלטרנטיבי (ADR). הוא פעל כמגשר במחלקה למשאבי אנוש בוושינגטון DC וכחבר בצוות המומחים האקדמי הבריטי בתחום זה. לאחרונה הוא שימש כמומחה מטעם ארצות הברית, בפרויקט שמומן ע"י  הבנק העולמי, לאימון של מנהלנים אזרחיים, באזור PERM' שברוסיה, בהליכי הגישור.

 הוא מנהלו לשעבר של משרד  ה ADR בוועדת הבחירות הפדראלית, זו הוועדה האחראית על אכיפת ההוראות העוסקות במימון מסעי בחירות לקונגרס האמריקאי. אלן סילברמן פיתח תוכנית ADR בוועדה זו והדריך את צוות העובדים שם בין השנים 2000 עד 2006. הוא פעל ליישובם של יותר מ 100 סכסוכים בנוגע להפרת הוראות מימון בחירות לקונגרס הן עבור מועמדים רפובליקאים והן עבור מועמדים דמוקרטים.

 עוד קודם לפועלו בוועדת הבחירות הפדראלית, אלן סילברמן היה שותף במשרד שייעץ בתחום ה ADR בוושינגטון DC. משרד זה סיפק הליכי גישור, וייעוץ בתחום מניעת סכסוכים ויישוב סכסוכים בד בבד עם הדרכה לסוכנויות פדראליות ביישוב סכסוכים.

 לפני שהצטרף לקבוצת הייעוץ, אלן סילברמן שימש כנשיא איגוד הבוררות באמריקאי (AAA- American Arbitration Association) ומנהל מחלקת החינוך בעיר ניו יורק. במסגרת זו הוא הדריך צוות שקיים יותר מ 125  סדנאות חינוך בכל המדינה בטכניקות של הליכי בוררות וגישור.

 עורכי האתר ממשיכים לפרט את פועלו של כותב המאמר, אבל אנו בחרנו לעצור כאן מתוך הבנה שבשלב זה הקורא כבר קלט את שיעור קומתו של כותב המאמר ואין צורך להלאות בפרטים נוספים.

להמשיך לקרוא חוק הגישור החדש ברוסיה-והשוואה לדברי החקיקה בגישור אצלנו