30.9.2015

"גישור בוררות" – אין חיה כזו.

 

מבלי לפגוע בכבודה של ערכאת בימ"ש כלשהי, לעיתים, ההחלטות שיוצאות מלפני השופט הן שגויות ולוקות לא רק בשגיאה משפטית אחת אלא בכמה וכמה.

נוכח מקרים שכאלה, לא נותר לנו אלא להתנחם בעובדת קיומה של ערכאת הערעור ואף יותר מערכאה אחת. ובהערת אגב אוסיף, שזו, לדעתי, הסיבה העיקרית מדוע הבוררות בישראל איננה ממריאה: בשל מדיניות המחוקק, שאפשר רק פתח צר לערער על פסק בורר וגישתו של ביהמ"ש העליון שכמעט ולא מאפשר תקיפה של פסק בוררות. זו בדיוק הסיבה שהיינו מצפים שהגישור יפרח, וזה לא קורה בשל מספר סיבות, שלא כאן המקום לדון בהן. להמשיך לקרוא "גישור בוררות" – אין חיה כזו.

15.10.2013

שופטי בית המשפט העליון חלוקים בדעתם:-

האם הבורר מחויב לפעול בכדי להשלים ראיות

הדרושות לו לצורך מתן פסק הבורר.

לא לעיתים מזומנות אנו עדים למחלוקת כה יסודית בשאלה כה בסיסית באשר לתפיסת היקף החובה של הבורר בואו לפסוק את דינו.

חילוקי דעות אלה שבין שופטי בית המשפט העליון, צפו ועלו בפסה"ד העקרוני והחשוב:

רע"א  7818/11 אברהם בבזדה ואח' נגד עיריית גבעת שמואל

אם לשפוט לפי מספר התיק, הבקשה למתן רשות ערעור בעניין זה הוגשה לביהמ"ש, כנראה, בשלהי שנת 2011, כאשר פסה"ד ניתן רק כעבור שנה וחצי מאז שהוגשה הבקשה, ביום 6.10.2013.

נראה שלא מעט התחבטו שלושת שופטי ביהמ"ש העליון – אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ואורי שהם, בשאלה שעמדה בפניהם, לאמור: באיזו מידה אם בכלל חייב הבורר ליטול יוזמה ולפעול לשם השלמת הראיות החסרות לו לצורך הכרעת הדין ומתן פסק הבורר.

להמשיך לקרוא היקף חובותיו של הבורר בניהול הבוררות

30.8.2013

 הגבולות של חיסיון הליך הבוררות – חוק חופש המידע

לא מזמן פרסמתי מאמר תחת הכותרת "בית המשפט העליון מרחיב את החיסיון בהליכים חילופיים".                                                                                                                                                    

 

עוד לא יבשה הדיו במאמר (ובימנו אלה ניתן להשתמש במשפט זה כמטפורה בלבד) יוצא מלפני ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים, מפי כב' השופט ד"ר יגאל מרזל, פס"ד מקיף ויסודי, שמציב גבול להרחבת החיסיון האמורה, בפסה"ד:

 

עת"מ 37987-01-13 מפעלי ים המלח בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד האוצר ואח'

להמשיך לקרוא הגבולות של חיסיון הליך הבוררות – חוק חופש המידע

15.4.2013

 בית המשפט העליון מרחיב את החיסיון בהליכים חילופיים

 כותרתו של המאמר הזה הפוכה ולא בכדי לכותרת הטועה והמטעה (להבדיל מהמאמר עצמו) שהופיעה בראש מאמר שפרסם מר משה גורלי בעיתון כלכליסט, ביום 11.3.2013,  לאמור:-

  "העליון החליש את החיסיון

מסתמן תקדים: מסמכי בוררות ייחשפו בתביעת צד שלישי שלא היה חלק מהבוררות".

המאמר על כותרתו השגויה מתייחס לפס"ד חדש (מיום 6.3.2013), של ביהמ"ש העליון:-

רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ובנימין עיני, 

(להלן פס"ד עיני) שכל מהותו הוא הרחבת החיסיון של הליכים החליפיים (הליכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי ביהמ"ש, כגון- משא ומתן לפשרה, בוררות, גישור ועוד) כשהרציונל של חיזוק ועידוד מסגרות חלופיות ליישוב סכסוכים, טמון בהכרה שהצדדים עלולים לחשוש כי ההצהרות, המצגים וויתוריהם כלפי הצד השני עלולים לשמש ראיה כנגדם בהליך משפטי.

להמשיך לקרוא בית המשפט העליון מרחיב את החיסיון בהליכים חילופיים

4.4.2013

החיסיון והסודיות בגישור

מדברי כב' השופט עמית בפסק הדין רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ובנימין עיני, 

נלמד, שהחיסיון בגישור, הינו חיסיון שיצרה הפסיקה. דברי החקיקה שיצקו את הליך הגישור לתוך בספר החוקים שלנו, העניקו לתכני הליך הגישור, הגנה של אי קבילות או של סודיות בלבד, אבל לא של חיסיון. החיסיון יוחס לגישור מתוך מלאכת הפרשנות של בתיהמ"ש שלנו:

להמשיך לקרוא החיסיון והסודיות בגישור

22.2.2013

 הסדר גישור שגוי מבחינה משפטית וטעותו של ביהמ"ש שנתן לו תוקף של פסק-דין

פתח דבר

אני שמח להביא בפני קהל הקוראים פסק-דין חדש (מיום 17.1.2013) שהנושא שלו הסדר הגישור. חשיבותו הגדולה של פס"ד זה, שיצא מתחת ידו של כב' השופט ישעיהו שנלר מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בשבתו כבימ"ש לערעורים אזרחיים, הינה בכך שיש בו כדי ללמד את קהל המגשרים אילו הסכמות לא יכולות להיות בהסדר הגישור ואיזה עניינים הוא איננו יכול להסדיר.

בהערת אגב אני רוצה להצביע על השימוש בפי השופט שנלר במונח "הסדר גישור", דבר שלדעתי מלמד על חדירת המינוח הנכון לעולם המשפט, ומן הסתם גם ההיכרות המתרחבת עם הדיסציפלינה של הגישור. לא עוד "הסכם גישור" – שהרי מונח זה מתייחס להסכם הראשוני בין המגושרים, בינם ולבין המגשר – ולא "הסכם פשרה", שכן פישור זו מטריה שונה לחלוטין[1]. בלבול מושגי זה היה גם מנת חלקו של ביהמ"ש קמא שהוציא מתחת ידו פס"ד כדלקמן: "ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה…".

להמשיך לקרוא הסדר גישור שגוי שניתן לו תוקף של פסק דין

18.12.2012

 "ניגוד עניינים אצל מגשרים – חלק ב'" 

מאז שהתפרסם לפני כשנתיים (ב- 5.12.2010 ) פסק הדין רב החשיבות של כב' השופט דנציגר בתיק רע"א 296/08 ארט-בי נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ואח', לא רגעו הרוחות בקהילת הבוררים. 

לצורך הנושא שלנו כאן, לא ניכנס לעובי סיפור העובדות שביסוד פס"ד חשוב ומרכזי זה, שכולל קביעות עקרוניות ורבות משמעות בכל הנוגע לאופן התנהלותם של בוררים ואמות המידה לקביעת פסילותם. (לטובת הסקרנים שבין הקוראים, תוכלו למצוא בסופו של מאמר זה את תמצית עובדות המקרה, כפי שנערכו ע"י עו"ד רונן סטי כמבוא למאמרו המאלף "קוד דנציגר" לבוררים). 

להמשיך לקרוא ניגוד עניינים אצל מגשרים – חלק ב'

הסתמכות בורר על ראיה שלבעל הדין לא חקר בגינה

כפי שכבר כתבתי, הקו המנחה העובר כחוט השני ביסוד המאמרים המובאים במדור, הוא נקודות ההשקה שבין היוריספרודנציה ככלל לבין הדיסציפלינות של גישור ובמידת מה גם הבוררות.

מאמרים אלה באים לשרת הן את המגשרים שהם משפטנים, לרענן מושכלות ראשונים וגם ובעיקר מגשרים שאינם משפטנים, במטרה להעמידם על הסטנדרטים שנקבעו בתורת המשפט שלנו כאמות מידה נכונות של התנהגות בין אישית בחברה שלנו ככלל ובפרט באשר לפעולותיהם המקצועיות של מגשרים ובוררים ולתוצאותיהן.

להלן אביא בפניכם פסקה אחת מפסק-דין, חדיש למדי (מיום- 6.5.2012) שבה קיימת התייחסות של ביהמש העליון, מפי כב' השופט נעם סולברג, לשתי הדיסציפלינות הגישור והבוררות.

להמשיך לקרוא הסתמכות בורר על ראיה שלבעל הדין לא חקר בגינה

20.7.2012

 המהות המשפטית של החלטת בית משפט להעביר הכרעה בעניין כלשהו להליך גישור

להכרעה בנושא שבכותרת מאמר זה נדרש בית המשפט העליון בפסק דין מפי כב' השופט ניל הנדל, בפסק הדין

ע"א 3299/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים נגד ערוצי זהב ושות' ואח' מיום 15.5.2012.

להמשיך לקרוא המהות המשפטית של החלטת בית משפט להעביר הכרעה בעניין כלשהו להליך גישור