מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר
07.7.2019
הסכם גירושין כמו הסדר גישור, הגם שקיבלו תוקף של פס"ד, אינם חסינים מפני ביטול.
"אין הסכם גירושין, שאושר בפני ביהמ"ש חסין באופן מוחלט מפני ביטולו". זהו לב הפסיקה של כב' השופטת שלי אייזנברג, סגנית נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה בתיק תלה"מ 7749-11-17 ק נ' ק. וזהו גם המסר העיקרי לציבור המגשרים במאמר זה – הסדר גישור, שקיבל תוקף של פס"ד ניתן, בנסיבות מיוחדות, לתקיפה ולביטול.
10.8.2016
בית המשפט העליון חוזר ומשריין את הסדר הגישור שקיבל תוקף של פסק-דין
פסק הדין שאליו אני מבקש להפנות את תשומת ליבם של עמיתי המגשרים, יצא אך לאחרונה (27.7.2016) מלפני ביהמ"ש העליון, מפי כב' השופט זילברטל – ע"א 7200/13 בראל נ קיבוץ שדות ים (נבו פד"י- 228 31/07/2016).
האמת ניתנת להיאמר, שאין בפס"ד זה חידוש הלכתי כלשהו, שלא עמדנו עליו בעבר. יחד עם זאת אני רואה לנכון להביא אותו בפני ציבור המגשרים משתי סיבות: ראשית, הפסיקה הקיימת בארץ בנושא הגישור הינה מצומצמת ביותר, וכדאי שלא נתעלם מהמעט הקיים בכדי שנמקם אותו בארון הספרים שלנו, ונדע שהוא שם. שנית, כאשר הלכה חוזרת ויוצאת מלפני ביהמ"ש העליון, היא מקבעת ומחזקת את ההלכות שהיו כבר ידועות לנו ומאפשרת לנו לנהוג בביטחון משפטי לאורה.
להמשיך לקרוא בית המשפט העליון חוזר ומשריין את הסדר הגישור שקיבל תוקף של פסק-דין
כותב עו"ד יורם אלרואי בספרו המצוין "-"לא" הוא פתיחה טובה":-
"אמפתיה היא הקשבה תוך הבחנה בתהליכים הנפשיים (כאב, מצוקה, שמחה, אכזבה, הנאה ועוד ועוד) המתרחשים בעולמו של האחר…….. האמפתיה היא המכשיר החשוב ביותר בארגז הכלים של המגשר. כאמור, אין כהבעת אמפתיה כנה ליצירת אמון, וכיוון שללא אמון המגשר יכול 'לסגור את החנות', הרי יצירת האמפתיה, בעיקר על ידי הצגת שאלות והקשבה פעילה היא כורח".
את המאמר שאני מביא במדור זה להלן, חייב כל מגשר לקרוא ולהפנים על מנת שלעולם לא יחזור על השגיאות שעשה אותו מגשר מהו"ת, שבורותו ובריונותו הם ביסוד פסה"ד שהמאמר מנתח. בתום הגישור, שאותו הוא ניהל, אומרת לו מי שהיתה צד לגישור, שיש לה ספקות וכי היא "חשה אי נוחות בקשר להסכם עליו היא חתמה", אז כל מה שיש למגשר להשיב לה הוא "משנחתם הסכם, יש לקחת אחריות על המעשה". היכן נעלמה האמפתיה? לאן נעלמה ההקשבה הפעילה למצוקותיו של צד לגישור אצל המגשר הזה? האם סבר אותו מגשר גס הרוח, שלכד את המגושרת הזו בקורי הסדר הגישור שעליו חתמה?
בכדי ששגיאה כוחנית זו של אותו מגשר לא תחזור עוד – קראו את המאמר והפנימו.
להמשיך לקרוא מגשר מהו"ת, שאיננו מכיר את הדין שבמסגרתו הוא פועל
14.2.14
התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות
א. מבוא
לצורך הבנה טובה יותר של מאמר זה, אני מציע לקורא להכנס לשני הקישורים הבאים כסדרם, שניהם באתר סולחה, האחד הינו המבוא למאמר-
http://www.sulcha.co.il/Content/Pages.asp?page_id=15
והשני הוא המאמר עצמו אליו מתייחס המבוא הנזכר, שכותרתו "ביטול הסכם גירושין שנולד בהסדר גישור", אותו פרסמתי דצמבר 2013-
http://www.sulcha.co.il/Content/PagesNewsMain.asp?id=142
תאמינו או לא ישנן מגמות, אם לא לומר אופנות, בסוגי התביעות שמוגשות לבתיהמ"ש בתקופות שונות. כך אנו עדים למגמה של תביעות – ובהכרח גם פסיקות – במשפט הבוררות. שם אנו עדים לגל תביעות שעניינן תקיפת הבורר עצמו בניסיון לפסול את הבורר ובדרך זו לבטל את פסק הבורר. מאחר ובתיהמ"ש, בהנחיית פסיקתו של ביהמ"ש העליון, חסמו למעשה את היכולת של צד המרגיש נפגע מפסק בוררות, לתקוף את פסק הבורר, וכאשר יכולתו של צד לערער כמקובל על פסק דין שלדעתו עשה לא עוול, כמעט ולא קימת ביחס לפסקי בורר, התפתחה, כתוצאה, המגמה לנסות ולתקוף את הבורר עצמו, בהתבסס על עילות שבחוק ושהוכרו בפסיקה.
לסוג כזה של מגמה אנו עדים עכשיו בעולם הגישור: תביעות לביטול הסדרי גישור (או הסכמי פשרה שהושגו בהסכם או בביהמ"ש, שזה לחלוטין אותו הדבר לצורך הזה) שקיבלו תוקף של פסק דין ואשר צד אחד רוצה, מסיבה כזו או אחרת, להשתחרר מהסדר הגישור או מהסכם הפשרה[1].
להמשיך לקרוא התמודדות הפסיקה עם גל הניסיונות לביטול הסדרי גישור והסכמי פשרות
12.12.2013
ביטול הסכם גירושין שנולד בהליך גישור
מבוא קצר
כבר לא פחות משלושה מאמרים העליתי באתר זה בנושא של תקיפה וביטול (או נסיונות לתקיפה וביטול) של הסדרי גישור, שקיבלו תוקף של פסק-דין.
שימו לב, אם הסדר הגישור לא קיבל תוקף שך פסק דין, הדיון יהיה במישור שונה לחלוטין. כזכור לכם, כל עוד הסדר גישור לא קיבל תוקף של פסק דין, הרי גם לאחר חתימת הסדר הגישור, רשאי כל צד, ובכל עת, עד לרגע שלפני מתן החלטת השופט בעניין –– להעלות התנגדות לכך שהסדר הגישור יקבל תוקף של פס"ד, ולא משנה אם הוא בהסכם להליך הגישור, או בכל עת אחרת, הוא נתן את הסכמתו לכך שהסדר הגישור שיושג או שהושג יקבל תוקף של פסק דין. :