רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

1.3.2023

 רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

ריכז וערך  עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

נושא זה הינו גם שאלה של מדיניות משפטית: אם תתאפשר "פנייה לבית המשפט על מנת שייתן תוקף של פסק דין להסכם בין צדדים אף אם לא קיים סכסוך ביניהם או לא הוגשה תובענה באותו סכסוך, תוביל להצפת בתי המשפט בבקשות לאישור הסכמים כאלה או אחרים, אשר בית המשפט אינו נדרש למלא כל תפקיד שיפוטי ביחס אליהן".

זו היתה אחת הקביעות כב' השופטת סיגל יעקבי מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בפסה"ד ת"א 51133-12-22 אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ ואח' נ' נחום ונורית ביתן .

להמשיך לקרוא רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

לא ניתן לסגת מהסכמות, שהושגו במסגרת הסדר גישור, שקיבל תוקף של פס"ד, אלא בהתאם לחוקי החוזים.

25.4.2021

לא ניתן לסגת מהסכמות, שהושגו במסגרת הסדר גישור, שקיבל תוקף של פס"ד, אלא בהתאם לחוקי החוזים.

ההנחה היא, שבשלב זה של חיינו המקצועיים, כל מגשר מודע לכך, שעד למועד שבו הסדר גישור קיבל תוקף של פס"ד, כל צד יכול לסגת ממנו, בכפוף לתוצאות המשפטיות של הפרת הסכם. לאחר שהסדר גישור קיבל תוקף של פס"ד, אז כל מה שבידי הצד המתחרט לעשות הוא לערער על פסה"ד בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות או לנסות לערער את תקפות פסה"ד באחת העילות שבחוק.

לעומת זאת, מה מעמדה/תקפותה של הסכמה, שנעשתה במסגרת הסדר גישור, כאשר צד מבקש לסגת מהסכמה זו, אבל הסדר הגישור עצמו כבר קיבל תוקף של פסק דין ?

להמשיך לקרוא לא ניתן לסגת מהסכמות, שהושגו במסגרת הסדר גישור, שקיבל תוקף של פס"ד, אלא בהתאם לחוקי החוזים.

ביטול הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין –  הפן ההסכמי

01.08.2020

ביטול הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין –  הפן ההסכמי

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

על הנושא שבכותרת כבר כתבנו בעבר[1] יותר מפעם אחת, אלא שכאשר מתפרסם פסק דין, שעוסק בגישור, התחושה שלנו היא, שאין להתעלם ממנו גם אם אין בפסיקה זו חידוש, שעוד לא עמדנו עליו. לכל הפחות התייחסות לפסק הדין, תשמש לקוראים תזכורת וריענון לידע, שכבר ברשותם.

פסה"ד המדובר מביה"ד האזורי לעבודה בת"א סע"ש[2] 11747-03-18 אורן רז נ' שירותי בריאות כללית, מפי כב' השופטת אב"ד שרה מאירי.

להמשיך לקרוא ביטול הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין –  הפן ההסכמי

בית המשפט העליון: שני מסלולים לאכיפת פסק-דין המתקף הסדר גישור

 30.9.2019

בית המשפט העליון: שני מסלולים לאכיפת פסק-דין המתקף הסדר גישור

הכרעה תקדימית זו ניתנה לאחרונה (‏29.8.2019) מפי כב' השופט עופר גרוסקופף בפסה"ד רע"א 1837/19 בוכריס נ' המשבב עיבוד שבבי (1994) בע"מ ואח'. במסגרת נדחתה בקשת הערעור של המבקש.

להמשיך לקרוא בית המשפט העליון: שני מסלולים לאכיפת פסק-דין המתקף הסדר גישור

אימתי ביצוע הסדר הגישור מול המגשר ייחשב כעמידה בהתחייבות שבהסדר

17.7.2019

אימתי ביצוע הסדר הגישור מול המגשר ייחשב כעמידה בהתחייבות שבהסדר

עם השאלה הזאת התמודד כב' השופט גרשון גונטובניק[1] בפסה"ד ת"א 37454-07-17 עיסא נ' טלאל ואח'.

להמשיך לקרוא אימתי ביצוע הסדר הגישור מול המגשר ייחשב כעמידה בהתחייבות שבהסדר

החזר אגרה בהוצאה לפועל בעקבות הסדרי גישור

החזר אגרה בהוצאה לפועל בעקבות הסדרי גישור

הקדמה

ברגיל נשאלות שאלות, מתנהלים דיונים ונכתבים מאמרים ע"י מגשרים ועבורם, באשר לנפקות ההסכמה, שלעיתים מוצאת את מקומה בהסדרי גישור המגיעים מביהמ"ש, לבקש מביהמ"ש את החזר מחצית האגרה ששולמה[1].

בקשה שכזו מסתמכת על הוראת תקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, שקובעת:

"(ב)  הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרט 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17:

(1)   ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;

(2)   ההליך הסתיים בפשרה;

(3)   הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;

(4)   הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור".

לא נתקלנו, עד כה, במאמר שמתמודד עם שאלת החזר האגרה בעקבות הסדר גישור, שהושג בין הצדדים לאחר שנפתחו הליכי הוצאה לפועל, וזה עניינו של מאמר זה.

להמשיך לקרוא החזר אגרה בהוצאה לפועל בעקבות הסדרי גישור

מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

25.7.2018

מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

השאלה שעלתה לפתחו של ביהמ"ש העליון בתיק רע"א 3540/18  אלומות הכרמל בע"מ נ'  החברות הורסקורט בע"מ אמ. בי. אס. בע"מ, ורסטייל ורשות המיסים, היתה: האם יינתן צו לבקשת אלומות הכרמל בע"מ לעיין בהסדר הגישור (הסכם פשרה בלשון פסה"ד), שנחתם בין הוסקורט לבין אמ.בי.אס, מבלי שאלומות תהיה צד לו.

להמשיך לקרוא מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

החיסיון וסוגיות נוספות מעולם הגישור

 החיסיון וסוגיות נוספות מעולם הגישור

 

שאלת החיסיון של הליך הגישור שוב עולה בפני בית המשפט והפעם בפני כבוד סגן הנשיא של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט יעקב שינמן בתיק  ה"פ 17350-05-15 פלונית ואח' נ' פלוני ואח'. מאחר והשופט במקרה זה היה צריך להכריע במספר סוגיות נוספות מתחום הגישור, מצאנו לנכון להביא את פסק הדין הזה בפני הקורא בהרחבת מה.

  להמשיך לקרוא החיסיון וסוגיות נוספות מעולם הגישור

התרופות להפרת הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין

1.5.2018

התרופות להפרת הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין / מאת גיורא אלוני, עו"ד

 נחתם הסדר גישור שקיבל וביהמ"ש נתן לו תוקף של פסק דין. כיצד יפעל צד להסדר גישור זה, כאשר  לטענתו הצד השני היפר אותו? השאלה הונחה לפתחו של שופט ביהמ"ש העליון נעם סולברג, בתיק  רע"א  1932/18 מוגדאם מוסא נמבר נ' ג'ק רושל ואח' , כאשר היה צריך להכריע בבקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז, לסלק על הסף בקשה לביזיון בימ"ש לפי פקודת ביזיון בית משפט, שהגיש המבקש (להלן: "נמבר") נגד המשיבים. להמשיך לקרוא התרופות להפרת הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין

הגם שקיבל תוקף של פסק-דין, אין בהסדר גישור יותר מאשר יש בו

4.4.2018

 הגם שקיבל תוקף של פסק-דין, אין בהסדר גישור יותר מאשר יש בו

המסקנה או התובנה העולה מכותרת המאמר ניתן ללמוד מפסק דינה של כב' השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט, בבימ"ש השלום בתל אביב, שיצא לאחרונה (18/02/18) מתחת ידה בתיק –

ת.א. (ת"א) 5288-10-16 חן משיח נ' אור ביטון, שעניינו תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים, האחד כנגד רעהו, בקשר עם הסכם מכר דירה והסדר גישור שנכרת, בעקבות תביעה, שהוגשה קודם לכן על ידי התובע נגד הנתבע.

להמשיך לקרוא הגם שקיבל תוקף של פסק-דין, אין בהסדר גישור יותר מאשר יש בו