23.3.17

 גישור ירושות וצוואות במשפחה / מאת: עו"ד גיורא אלוני

הבהרת נושא המאמר

באתר נקודת מפנה[1] מָצִינוּ את האמירה הבאה שמתייחסת לנושא שבכותרת:

"סכסוכי ירושות מטבעם הם סכסוכים מלאי יצרים. ברובם של הסכסוכים המשפחתיים הנקודה המובאת להכרעה היא רק קצה קרחון של מערכת רגשית מורכבת וטעונה הכוללת כעס, קנאה ועלבון. לעיתים המקור לאי ההסכמה הוא בכלל בזיכרונות ילדות עתיקים, או תחושת הפליה ואי שוויון בין האחים, וזאת בלי שהצדדים מבינים בעצמם את המניע להתנהגותם. אחים המסוכסכים סביב עיזבון הוריהם, סוחבים, בדרך כלל, מאחוריהם מטען רב הנסתר מהעין ושאינו בתחום שיקול הדעת של בית המשפט הנקרא להכריע במחלוקת המוסלמת שבין בני המשפחה.

המערכת המשפטית הפורמאלית 'מציעה' שלל דרכים לצדדים ניצים להקשות אחד על השני ולהאריך את משך הסכסוך. שימוש במערכת המשפטית באופן זה מתעלם מייעודם של בתי המשפט להיות סעד לצדק, והופך את בתי המשפט לכלי נוסף במערכה ארוכה ומלאת יצרים שמובלת ע"י מריבה אישית. בכך, ולעיתים בלי שבני המשפחה עצמם אף מודעים לכך, נוצר מעגל אינסופי של הליכים משפטיים מיותרים המאריכים את הסכסוך לשווא ומספקים 'דלק' נוסף להסלמת הסכסוך.

להמשיך לקרוא גישור ירושות וצוואות במשפחה / מאת: עו"ד גיורא אלוני

25.4.16

מיהו מגשר טוב?! / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

הקדמה

אנחנו משקיעים ולומדים, מתעדכנים, קוראים, משתתפים בהרצאות ואפילו מגשרים בפועל, אבל עדיין כל זה איננו מבטיח את היותנו מגשרים טובים.

 מאמר זה ידון בשאלה מהם המרכיבים האישיים והמקצועיים שניתן ליחס למגשר בכדי שנוכל להגדיר אותו כמגשר טוב. שהרי חשוב לנו, כמגשרים, להבין כיצד זה שמגשרים, שאין להם שום סמכות להכריע בסכסוך ולכפות פתרון, בכ"ז מצליחים להוביל שני צדדים ניצים לידי הסכמה?

 מובן, שהתמחות מעמיקה בתורת הגישור בתוספת של ניסיון, הינם חיוניים, וכך גם כשרון לניתוח אנליטי של עובדות הסכסוך. אולם אלה הינם רק חלק ממכלול התכונות הרצויות של מגשר, ואין להסתפק בהן בבואנו לערוך מדרג כלשהו של התכונות שעושות מגשר להיות מגשר טוב.

 את המדרג של תכונות אלה ניסו (או שמא התיימרו) לקבוע במחקרם –

 

Professor Stephen B. Goldberg and Margaret L. Shaw[1]תחת השם: –

[2]The Secrets of Successful (and Unsuccessful) Mediators.

 

באומרנו "התיימרו" אין בכוונתנו להמעיט או לזלזל בערכו של המחקר הזה אלא, שככל שאנו פונים למקורות נוספים שניסו להתמודד עם השאלה, אנו מוצאים מדרג שונה של התכונות החיוניות להיות מגשר טוב או הדגשים שונים  –  כאשר מדובר בתכונות שחוזרות על עצמן –  או מקבצים שונים של תכונות,  הכל לפי תפיסת עולמו של הדובר. הדבר בולט עוד יותר, כאשר הנשאלים במחקר הם המגושרים עצמם או עורכי דינם.

  להמשיך לקרוא מיהו מגשר טוב?!

15.4.16

כאשר המשא והמתן במהלך הגישור נקלע למבוי סתום/ מאת עו"ד גיורא אלני, מגשר

 

מה קורה כאשר המגשר חושב ומרגיש, שהוא ניהל את הליך הגישור היטב והצדדים ליבנו את האופציות העומדות לכל אחד מהם ובחנו פתרונות אפשריים ועדיין אין הם מצליחים להגיע להסכם סופי ולהסדר גישור שמקובל על שניהם?

את הסיטואציה הזו בחנו וניתחו מיטב המלומדים בתחום הגישור, ולקורא מובאות כאן מספר תובנות שהם העלו ביחס למצב שכזה[1]. להמשיך לקרוא כאשר המשא והמתן במהלך הגישור נקלע למבוי סתום/ מאת עו"ד גיורא אלני, מגשר

כותב עו"ד יורם אלרואי בספרו המצוין  "-"לא" הוא פתיחה טובה":-

"אמפתיה היא הקשבה תוך הבחנה בתהליכים הנפשיים (כאב, מצוקה, שמחה, אכזבה, הנאה ועוד ועוד) המתרחשים בעולמו של האחר…….. האמפתיה היא המכשיר החשוב ביותר בארגז הכלים של המגשר. כאמור, אין כהבעת אמפתיה כנה ליצירת אמון, וכיוון שללא אמון המגשר יכול 'לסגור את החנות', הרי יצירת האמפתיה, בעיקר על ידי הצגת שאלות והקשבה פעילה היא כורח".

את המאמר שאני מביא במדור זה להלן, חייב כל מגשר לקרוא ולהפנים על מנת שלעולם לא יחזור על השגיאות שעשה אותו מגשר מהו"ת, שבורותו ובריונותו הם ביסוד פסה"ד שהמאמר מנתח. בתום הגישור, שאותו הוא ניהל, אומרת לו מי שהיתה צד לגישור, שיש לה ספקות וכי היא "חשה אי נוחות בקשר להסכם עליו היא חתמה", אז כל מה שיש למגשר להשיב לה הוא "משנחתם הסכם, יש לקחת אחריות על המעשה". היכן נעלמה האמפתיה? לאן נעלמה ההקשבה הפעילה למצוקותיו של צד לגישור אצל המגשר הזה? האם סבר אותו מגשר גס הרוח, שלכד את המגושרת הזו בקורי הסדר הגישור שעליו חתמה?

בכדי ששגיאה כוחנית זו של אותו מגשר לא תחזור עוד – קראו את המאמר והפנימו.

להמשיך לקרוא מגשר מהו"ת, שאיננו מכיר את הדין שבמסגרתו הוא פועל

15.11.2015

בית המשפט מפרש הסדר גישור באופן שמשמר את תוקפו

 

פסק-דין מלפני שבועיים ימיםבלבד (1.11.2015), שיצא מתחת ידיה של כב' השופטת רות רונן ביושבה כשופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בתיק תנ"ג (תביעה נגזרת) (ת"א) 33726-12-09 צבי פרל נ' גליה מאור ואח', מתמודד עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה, המתנגד לאישור בקשה להסתלקות מהתביעה הנגזרת, שהמבקש הגיש בשמו של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), כנגד מנכ"ל הבנק, חברי ועדת הביקורת של דירקטוריון. בקשה, שהיתה תנאי בסיסי בהסדר גישור שהמבקש היה צד לו.

להמשיך לקרוא בית המשפט מפרש הסדר גישור באופן שמשמר את תוקפו

1.8.2015

גירושין טובים ? / מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

אין גירושין טובים! כך קובעת Dr. Lynne C. Halem[1]. גירושים הינם אירוע עצוב ובשום מקרה אינם יכולים להיות מתוארים כ"טובים". הגירושין עצמם הינם, כמעט בכל מקרה, אירוע קשה שכרוך בתחושת אובדן, חרטה וחשש מפני העתיד לבוא.

אם כך, כיצד גירושים יכולים להיות טובים[2] ?

התשובה לכך, שלא הגירושין כאקט של פירוק חיי הנישואין הם "טובים", ובאומרנו כך, אנו מתייחסים לאותם זוגות, שבוחרים לסיים את הנישואים שלהם באורח מכובד, בהתבסס על הסדרים שהינם הוגנים לשני הצדדים ולילדיהם והאפשרות להגיע לגירושין כאלה הינה אך ורק בדרך של הליך גישור.

במסגרת הליך זה, הצדדים לומדים לארגן את סדרי העדיפות שלהם, להעלות את דאגותיהם ואת הצרכים שלהם. הם פועלים יחדיו בכדי לשרטט הסדר, שיותיר כ"א מהם כאדם שלם והחשוב ביותר משרת באופן הטוב ביותר את האינטרסים של ילדיהם. הסדרי הגישור אמורים להיטיב עם שני הצדדים בהיותם מבוססים על הבנת התנאים הכלכליים של כ"א מהצדדים בהווה ובעתיד, ככל שניתן לחזותו, וכל אלה בהכרח בתוך גבולות החוק. להמשיך לקרוא גירושין טובים?

25.3.2015

מגמות חדשות: העדפת עובדים ומנהלים שיודעים לנהל "שיחות קשות"

אני מניח שאין מגשר שאיננו מודע לנושא של "שיחות קשות", שאין כמעט חיבור או כתיבה בנושא גישור שאיננו מתייחס אליו.

על קצה קצהו של המזלג נאמר, ששיחה קשה הינה כל שיחה שקשה לנו לנהל אותה, עקב החשש מהתוצאות ומההשלכות שעלולות להיות לה.

הדילמה שמלווה את ההחלטה שלנו אם לקיים שיחה קשה הינה, האם להימנע ממנה או להתעמת עם מי ששיחה זו אמורה להתקיים. אם נתעלם מנושא השיחה, אנו מתעלמים מהרגשות שלנו ו/או מהצרכים שלנו, עד לשלב שבו לא נוכל להכיל את הדבר, לא נבין מדוע אין אנו עומדים על האינטרסים שלנו וגוזלים מהאחר את האפשרות וההזדמנות לתקן את המצב. מאידך הימנעות מאותה שיחה רק תגרום להידרדרות. רגשות אינם יכולים להיוותר  כלואים הם- כמו המים, תמיד יחפשו להם דרך מוצא, וכשזו תמצא, הדבר יצא משליטתנו.    להמשיך לקרוא מגמות חדשות: העדפת עובדים ומנהלים שיודעים לנהל "שיחות קשות"

 15.3.2015

הכורח בהתבוננות עצמית של המגשר בניהול גישור מול צדדים קשי עורף

הקדמה

על הצורך המוטל על המגשר להגיע לאיזון – מיקוד שליטה פנימי, עמד המגשר עו"ד יונתן נפתלי באופן מעמיק, מובן וממצה בספרו "מעשה הגישור",  (ראה פרק 2 שם).

לא יכולתי שלא להיזכר בפרק הזה, כאשר הובאו לדיון בפני קבוצת מגשרים עובדות הרקע של גישור (אמיתי) שבו הצדדים המעורבים היו מצד אחד איש מבוגר שאיננו בקו הבריאות, בעל אישיות עדינה ומהוססת שרק מחפש כיצד להגן, בדרך של שלום והסכמה, על זכויותיו במגרש שבבעלותו. מולו ניצב קבלן בניה מבוסס שפלש אל המגרש, איש כוחני וגס רוח, בוטח בעצמו ומשוכנע גם שהחוק לצדו. והיה והחוק איננו לצדו אז גם במקרה זה אין הדבר כה נורא בעיניו, שכן הוא יודע שבכדי לסלק את ידו מהמגרש, יש צורך בפניה לערכאות ואח"כ להוצל"פ והדבר יארך שנים רבות. ואם כאלה הם פני הדברים מדוע הוא צריך להסכים לדבר כלשהו במסגרת של הליך גישור?

מן הסתם הליך הגישור באותו מקרה כשל.

להמשיך לקרוא הכורח בהתבוננות עצמית של המגשר בניהול גישור מול צדדים קשי עורף

20.2.2015

השפעתן של שאלות מיסוי על תוצאות הסדר הגישור

בתאריך 7.12.2014 פרסמתי מאמר תחת הכותרת "תנאים וניסוח הסדר הגישור ייקבעו את חבויות המס על תשלומים שיתבצעו על פיו[1].

ושוב מגיע לשולחני פס"ד, שעניינו הסדר גישור ושאלות המס שמתעוררות בעקבותיו. במקרה הזה, כמו במקרה הנזכר, לניסוחו של הסדר הגישור היתה יכולה להיות השפעה על התוצאה המיסויית, אם כי, כתמיד, פסיקת ביהמ"ש – מי ישורנה. בכל מקרה, מאמר זה  בא לחזור ולהדגיש את הצורך המוטל על המגשר, כמו גם על הצדדים, לגלות ערנות ולקחת בחשבון את השפעת הוראות המיסוי החלות על הסדר הגישור שנרקם, כדי שההסדר שיגיעו אליו, יושג מתוך מודעות שלמה לתוצאותיו גם מהבחינה הזו.

להמשיך לקרוא השפעתן של שאלות מיסוי על תוצאות הסדר הגישור