תגית: מתן תוקף של פסק דין

28.2.2023

בית המשפט העליון חוזר ומסביר את המהות והשוני של המושגים – "אי-קבילות", "סודיות" ו"חיסיון"                            וגם – מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים בגישור.

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר

מבוא קצר

אין כמעט מושגים משפטיים השגורים יותר בפי מגשרים (אבל לא רק) מאשר "אי-קבילות", "סודיות" ו"חיסיון", שאותם בחר כב' השופט עופר גרוסקופף מביהמ"ש העליון להבהיר בפסה"ד  –

רע"א  86/23 בלו מרבל בע"מ נ' רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ. בשל שכיחותם של המושגים הללו בחיים המקצועיים של כל מגשר, ראיתי לנכון לסקור את פסה"ד הנ"ל עבור קהל המגשרים.

להמשיך לקרוא בית המשפט העליון חוזר ומסביר את המהות והשוני של המושגם – "אי-קבילות", "סודיות" ו"חיסיון" וגם – מתן תוקף של החלטה להסדר ביניים בגישור.

13.3.13

רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

בית המשפט העליון: צד שחתם על הסדר גישור וחזר בו –  כל עוד הסדר הגישור לא קיבל תוקף של פסק דין – הסכמתו של אותו צד להעביר את ההסדר לאישור ביהמ"ש,  לא ניתנת לאכיפה, אפילו כשהיא קיימת במפורש בכתב בהסדר הגישור.

להמשיך לקרוא רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום:

22.2.2013

 הסדר גישור שגוי מבחינה משפטית וטעותו של ביהמ"ש שנתן לו תוקף של פסק-דין

פתח דבר

אני שמח להביא בפני קהל הקוראים פסק-דין חדש (מיום 17.1.2013) שהנושא שלו הסדר הגישור. חשיבותו הגדולה של פס"ד זה, שיצא מתחת ידו של כב' השופט ישעיהו שנלר מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בשבתו כבימ"ש לערעורים אזרחיים, הינה בכך שיש בו כדי ללמד את קהל המגשרים אילו הסכמות לא יכולות להיות בהסדר הגישור ואיזה עניינים הוא איננו יכול להסדיר.

בהערת אגב אני רוצה להצביע על השימוש בפי השופט שנלר במונח "הסדר גישור", דבר שלדעתי מלמד על חדירת המינוח הנכון לעולם המשפט, ומן הסתם גם ההיכרות המתרחבת עם הדיסציפלינה של הגישור. לא עוד "הסכם גישור" – שהרי מונח זה מתייחס להסכם הראשוני בין המגושרים, בינם ולבין המגשר – ולא "הסכם פשרה", שכן פישור זו מטריה שונה לחלוטין[1]. בלבול מושגי זה היה גם מנת חלקו של ביהמ"ש קמא שהוציא מתחת ידו פס"ד כדלקמן: "ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה…".

להמשיך לקרוא הסדר גישור שגוי שניתן לו תוקף של פסק דין