תום הלב בהליך הגישור

4.7.2012

תום הלב בהליך הגישור

לכולנו ידועה הפרקטיקה  של חתימת הסכם גישור, הן על ידי הצדדים והן על ידי המגשר בתום שלב ההיכרות עם הצדדים ועם הליך הגישור.

לא יהיה זה לחלוטין בלתי מציאותי לחשוב על מקרים בהם לפחות אחד הצדדים להסכמה לקיומו של הליך הגישור, עושה זאת מטעמים שונים מבלי להתכוון כלל לקיים הליך גישור אמיתי עם כוונה אמיתית לבחון כל דרך במטרה להגיע להסדר גישור.

ניתן לחשוב על שכן בבניין שהסכמתו להליך גישור בסכסוך שי לו עם שכניו היא אך ורק בכדי "לסתום פיות" ולהתחזות כמי שמוכן לשתף פעולה, ניתן לחשוב על חברה או גוף משפטי כלשהו, ידוע ובעל מוניטין, שכל מעייניו הם  לדרוש נאה ולהסכים להליך גישור מבלי שכלל יעלה בדעתו אף לנסות למצוא פתרון מוסכם לבעייתו או לטענתו של הלקוח או מי שנדרש לשירותיו.

להמשיך לקרוא תום הלב בהליך הגישור

מגבלות החסינות על המתרחש בגישור

18.3.2010

מגבלות החסינות על המתרחש בגישור

הנושא של החסינות בגישור העסיק אותנו לא מעט במסגרות השונות של גישור ומשפט. אשר על כן אני רואה חובה לעצמי, שכל אימת שאני נתקל בפסיקה חדשה המתייחסת לנושא באופן שיש בו כדי לתרום לבחינתו מזוית נוספת – להביאו בפני הקוראים.

פסק דין כזה יצא באחרונה (24.2.2010) מתחת ידיה של כב' סגנית נשיאת

ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב, השופטת טובה סיון בפסה"ד ת"ע

(ת.א.)9940/01 עיזבון המנוחה א.ו.ר. ז"ל ואח' נ' עו"ד ד. רפואה ואח'.

להמשיך לקרוא מגבלות החסינות על המתרחש בגישור

הפרת הסכם גישור – במבחן תום הלב

4.3.2010

בג"צ 5918/07 פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול ואחרים:

משמעותה של הפרת הסכם גישור – במסגרת מבחן תום הלב

במדור הגישור בראי הפסיקה אנו מתחקים אחרי פסיקות בתי המשפט השונים

שכללו התייחסות לגישור, במטרה להאיר את עיני קוראי המדור, בין היתר, במעמד,

בסטנדרטים ובנורמות אותם מייחסים בתי המשפט למגשרים ולהליך הגישור.

להמשיך לקרוא הפרת הסכם גישור – במבחן תום הלב

שאלות כבדות משקל בתחום הצרכנות

מתוך המאמר:

"הבעיה המרכזית של הצרכן היום  היא בעיית המידע. אם הפר הספק – ועתה עניין בתאגידים ובקונגלומרטים כחוברות ביטוח, בנקים, יצרנים של מכשירי חשמל יקרים – את חובת הגילוי כלפי הלקוח, הרי בהכרח יש בכך הטעייה של הצרכן. הקושי הגדול הוא שקביעה זו לא תמיד היתה והינה נחלתה של הפסיקה בארץ.  בעוד שבארה"ב ההנחה שהסתרת מידה מהלקוח כמוה כהטעייתו, לא רק מקובלת אלא מהווה אבן פינה בגישת בתיהמ"ש לסוגית ההגנה על הצרכן בהתמודדותו עם תאגידי הענק.

 

ונדגיש שוב: בעיית המידע. אין בידי הצרכן דרך לדעת ולברר על מהותו וטיבו של המוצר – ביטוח, משכנתא ואילו מזרון למיטתו – אותו הוא רוכש, בהיות מידע זה כולו נמצא בידי התאגיד/הספק.

 

כיצד יוכל הצרכן להתמודד עם התאגיד, כאשר כל שהוא יודע זה שנגרם לו עוול"?

 

להמשיך לקרוא שאלות כבדות משקל בתחום הצרכנות