מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

25.7.2018

מתי יורשה אדם שהוא זר להסדר הגישור לעיין בו

מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

השאלה שעלתה לפתחו של ביהמ"ש העליון בתיק רע"א 3540/18  אלומות הכרמל בע"מ נ'  החברות הורסקורט בע"מ אמ. בי. אס. בע"מ, ורסטייל ורשות המיסים, היתה: האם יינתן צו לבקשת אלומות הכרמל בע"מ לעיין בהסדר הגישור (הסכם פשרה בלשון פסה"ד), שנחתם בין הוסקורט לבין אמ.בי.אס, מבלי שאלומות תהיה צד לו.

רקע עובדתי

חברת אמ.בי.אס מכרה לחברת אלומות מקרקעין בזכרון יעקב. מספר חודשים לאחר מכן מכרה אלומות את המקרקעין הללו לחברת הורסקורט. זמן קצר לאחר מכן, התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים הללו בשאלת השלמת תשלום התמורה עבור המקרקעין, בעיקר בשל אי-תשלום המיסים שנדרשו עבור השלמת העסקה.

הורסקורט הגישה תביעה לביהמ"ש, שבמסגרתה היא ביקשה סעד הצהרתי לפיו היא זכאית להירשם כבעלים של הנכס, וכן, צו לסילוק השעבודים והעיקולים, שהוטלו ע"י מי מהצדדים על המקרקעין, שמונעים את רישום הזכויות בהם על שמה. הצדדים האחרים התנגדו לתביעה בטענות שונות ואליהם הצטרפה רשות המיסים, שטענה שהמיסים עבור העסקאות לא שולמו ולכן אין להיענות לבקשה להסרת השעבודים שלטובתה.

הצדדים הסכימו לפנות להליך גישור, שבסיומו התגבש הסדר גישור (הסכם פשרה בלשון פסה"ד, אולם לדעתנו זה מונח שגוי בנסיבות המקרה הזה) בין אמ.בי.אס לבין הורסקורט לפיו המקרקעין יימכרו לצד ג' כלשהו. אלומות טענה בביהמ"ש, שככל שהסדר הגישור מקים סעד כלפיה, יש לאפשר לה לעיין בו. היה ואין בהסדר הגישור סעד כלפיה, אז יש למחקה מהתביעה.

המהלכים בבתי המשפט

ביהמ"ש המחוזי נעתר לבקשת אלומות והורה, שככל שיש בהסדר הגישור סעד כלפי אלומות, הרי שעל הצדדים לחשוף את הסדר הגישור בפני אלומות. משנחתם הסדר הגישור הגישה אלומות בקשה לעיין בו. לטענתה, עצם העובדה שהוסכם בהסדר הגישור למכור את המקרקעין לצד שלישי, יש בכך משום ביטול הסכם המכר שבינה לבין חברת אמ.בי.אס ובהכרח יש משמעויות מיסוייות וחשבונאיות עבורה.

הצדדים להסדר הגישור סרבו לחשוף אותו בפני אלומות בטענה, כי הסכם הגישור אינו כולל את ביטול עסקת המכר שבין אמ.בי.אס ואלומות וכי כל כוונתה של אלומות בבקשה לעיין בהסדר הגישור הוא מאמץ מצדה לשפר את מעמדה מול רשויות המס.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של אלומות לעיין בהסדר הגישור וקבע, כי ככל שאין בהסכמי הפשרה כדי לחייב את אלומות בחובות לרשות המיסוי מעבר לחובות שצברה עד כה, וככל שבכוונת הורסטקורט למחוק את התביעה נגד אלומות, הרי שאין לראות בהסדר הגישור כרלוונטי עבור אלומות. על כן, נקבע, כאמור, כי אין מקום להורות על חשיפת הסכמי הפשרה בפניה.

על החלטה זו של ביהמ"ש המחוזי הגישה אלומות בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, שבמסגרתה טענו הצדדים להסדר הגישור כי יש לדחות את בקשתה של אלומות. ראשית, משום שאין לבקשת אלומות לעיין בהסכמי הפשרה כל בסיס נורמטיבי, שכן הסדר גישור זה אינו מהווה חלק מתיק בית המשפט. ושנית, הסדר הגישור נועד לסיים את ההליכים המשפטיים שבין אם.בי.אס. לבין הורסטקורט, מבלי להכריע משפטית בשאלת זכויות הבעלות במקרקעין וכי העסקאות שבין אלומות לבין אם.בי.אס. והורסטקורט לא בוטלו; ולא נדרש כל סעד מאלומות במסגרת הסכם הפשרה.

רשות המיסים הוסיפה וטענה מצדה בתגובתה לבקשת אלומות, כי על אף שלטעמה יש לדחות את הבקשה מהטעמים האמורים, היא אינה מתנגדת לחשיפת ההסכמים בפני אלומות, ככל שהמשיבים האחרים יסכימו לכך. לטענתה, היא עצמה אינה רשאית לחשוף את הסכמי הפשרה בפני אלומות, בשל האיסור אשר מוטל עליה לעשות כן בהתאם לחוקי המיסוי.

הכרעת הדין

כב' השופטת יעל וילנר, שבפניה הובאה הסוגיה להכרעה, פסקה בדחותה את הבקשה כדלקמן:

" זכות העיון בתיקי בית המשפט נגזרת בעיקרה מעקרון פומביות הדיון, אשר נועד להבטיח כי המידע בדבר ההתרחשויות באולם בית המשפט ובדבר פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור באופן שיאפשר פתיחות, שקיפות, וביקורת ציבורית זכות זו מוסדרת  בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות). תקנה 1 לתקנות מגדירה 'תיק בית משפט' כך: "תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו".

מאחר ובמקרה שלפנינו כאן, הסדר הגישור התגבש בין המשיבים מחוץ למסגרת ההליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי, וכלל לא הוגש לבית המשפט כראיה או כמוצג בתיק. משכך, הוא איננו חלק מ'תיק בית המשפט' – מסמכיו ומוצגיו, כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לתקנות. בהתאם לאמור, הסדר הגישור אף אינו חלק מ"הדיון" בבית המשפט המחוזי. על כן, זכות העיון בהם אינה באה בגדר הקריטריונים שנקבעו לכך בתקנות, עקרון פומביות הדיון אינו חל בעניינם, ואין זה מסמכותו של בית המשפט להורות על גילויים במסגרת הליך זה.

ולגופו של עניין פסקה השופטת המלומדת, שהסכסוך שבין חברת אם.בי.אס לבין חברת הורסטקורט בדבר זכויות הבעלות במקרקעין, אינו נוגע כלל לאלומות, כפי שגם עולה מהצהרות הצדדים להסדר הגישור, לפיהן תנאיו אינם נוגעים כלל לאלומות ואינם כוללים את ביטול העסקאות עמה או תניות אחרות שיש בהן כדי להשפיע עליה. ומאחר, שאלומות אינה צד להסדר הגישור– הרי שגם מן הטעם הזה אין מקום לחשוף את ההסדר בפני אלומות. שאלת החבות או היעדר החבות של אלומות כלפי רשות המיסים אינה רלוונטית להליך, וכי אין מקום לבררה במסגרתו. ככל שתרצה בכך, תוכל אלומות לברר סוגיה זו במסגרת המתאימה.

התובנה מפסה"ד עבור המגשר

במקרה זה הסדר הגישור לא היה כלל חלק מהמסמכים שבתיק ביהמ"ש ומכאן, לכאורה, בנקל ניתן היה להגיע להחלטה של ביהמ"ש, שהתקנות אינן חלות עליו, ולפיכך, לאור התנגדות הצדדים, אין לצד שלישי, שאינו מושפע כלל מהסדר הגישור, הזכות לעיין בו.

נשאלת השאלה האם, כאשר, לדוגמא, הסדר הגישור מוגש לביהמ"ש בכדי שייתן לו תוקף של פס"ד, האם, במקרה כזה ומכוח התקנה הנ"ל, יכול כל אדם לבוא ולבקש לעיין בהסדר הגישור חרף התנגדות הצדדים לכך?

תשובה לכך ניתן למצוא בתקנה 4 לתקנות:

" זכות העיון של מי שאינו בעל דין

4. (א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד             שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב)  בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט  או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ג)  בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד)   בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של    המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי  בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים  ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו)  החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד  שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים  למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון  ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת".

כלומר, בהקשר לשאלה שלעיל, צד שלישי להסדר הגישור, שיבקש לעיין בו, חייב לבקש זאת מביהמ"ש, שישקול עד כמה המסמך נוגע או משפיע על המבקש, בידו גם לפנות ולקבל את עמדת הצדדים להסדר הגישור לבקשה ובנוסף, לקבוע תנאים מגבילים להיקף העיון שהמבקש יורשה לקבל.