רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

1.3.2023

 רק הסדר גישור שמקורו בתביעה משפטית יכול שיקבל תוקף של פסק דין

ריכז וערך  עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

נושא זה הינו גם שאלה של מדיניות משפטית: אם תתאפשר "פנייה לבית המשפט על מנת שייתן תוקף של פסק דין להסכם בין צדדים אף אם לא קיים סכסוך ביניהם או לא הוגשה תובענה באותו סכסוך, תוביל להצפת בתי המשפט בבקשות לאישור הסכמים כאלה או אחרים, אשר בית המשפט אינו נדרש למלא כל תפקיד שיפוטי ביחס אליהן".

זו היתה אחת הקביעות כב' השופטת סיגל יעקבי מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בפסה"ד ת"א 51133-12-22 אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ ואח' נ' נחום ונורית ביתן .

וכיצד התמודדה השופטת המלומדת שם עם הטענה לפיה סעיף 79ג(ח) חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) שקובע בזו הלשון: "הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך"?

בקשר לכך פוסקת כב' השופטת יעקבי

"מלשון הסעיף עולה כי על מנת שבית המשפט יקנה סמכות לתת להסדר הגישור שהושג בין צדדים לסכסוך תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך, נדרש כי יישוב הסכסוך שביניהם ייעשה בהליך גישור שנערך לפי הוראות החוק.

תקנה 10 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג – 1993 (להלן: תקנות הגישור) קובעת כי בבקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי סעיף 79ג(ח) יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור, ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

ביחס להליך זה לא הוצגו, כדרישת תקנה 10 לתקנות בתי המשפט (גישור), לא בבקשה המקורית ולא במסגרת ההבהרה, הסדר הגישור לו מבוקש ליתן תוקף וההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר".

ולפיכך מסקנת השופטת היא כי "לאור האמור, אני סבורה כי אין תחולה בענייננו להוראת סעיף 79ג(ח) לחוק בתי המשפט".

טענה אחרת שאתה התמודד האם יכול בית המשפט ליתן תוקף של פסק דין להסכם אף בהעדר תביעה?

הצדדים טענו, כי לפי סעיף 79א(ב) לחוק בתי המשפט מוקנית לבית המשפט סמכות ליתן תוקף להסדר פשרה שצדדים עשו ביניהם אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.

סעיף  79א(ב) לחוק קובע:

" פשרה (תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992

79א.  (א)  בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.

(ב)  אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם".

בדחותה טענה זו פוסקת השופטת המלומדת:

"סמכותו של בית המשפט ליתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בין הצדדים, יונקת מסמכותו ליתן פסק דין בעניין שבפניו, הכוללת את הסמכות ליתן פסק דין לפי נוסח שהוסכם בין בעלי הדין (ראה לעניין זה הוראת תקנה 161 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984). אין ללמוד מכך על סמכות ליתן תוקף של פסק דין להסכם בין צדדים מבלי שנתגלעה ביניהם מחלוקת שהגיעה לבירור בפני בית המשפט.

ודוק, תיקון 15 לחוק בתי המשפט, מכוחו חוקקה הוראת סעיף 79א(ב) לחוק בתי המשפט, הינו תיקון מבהיר שמטרתו להסביר את המצב המשפטי הקיים ואינו מהווה מקור סמכות עצמאי. הבהרה זו נדרשה לנוכח חקיקת סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט הקובע כי "בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה", כאשר מטרת ההבהרה שבס"ק (ב) היא לקבוע במפורש "שאין בהסמכה זו כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין פשרה, או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין הסדר פשרה שנעשה ביניהם מכאן, שאין לראות בהוראת סעיף 79א(ב) לחוק בתי המשפט מקור סמכות עצמאי למתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה שנעשה בין בעלי דין".

וגם בפס"ד אחר מצינו גישה דומה של ביהמ"ש:

"גישור" מוגדר בסעיף 79 ג' (א) לחוק בתי המשפט:

"הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו".

"הסדר גישור" מוגדר באותו סעיף:

"הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור".

הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים דנן אינו עונה על ההגדרות הללו.

הליך הגישור שהחלו בו הופסק, מבלי שהגיעו להסכם. לאחר מכן המשיכו הצדדים בהידברות ישירה ביניהם, ובסופו של דבר הגיעו להסכם פשרה כאמור לעיל.

ממילא, ההסכם שהושג ביניהם לאחר מכן לא הושג "בסיומו של הליך גישור", כנדרש על-פי ההגדרה של "הסדר גישור".

סעיף 79 ג' (ח) לחוק בתי המשפט, שעליו מסתמכים המבקשים, מסמיך את בית המשפט ליתן תוקף של פסק-דין להסדר גישור, שהושג בהליך של גישור, כמשמעותו בהגדרה שצוטטה לעיל, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.

בענייננו אמנם לא הוגשה תובענה אולם שאר מרכיבי הסמכות, קרי: הליך של גישור והסדר גישור שהושג בסיומו – אינם מתקיימים.

תקנות הגישור נועדו לבצע את הוראות חוק בתי המשפט בעניין גישור, וממנו הן שואבות את ההגדרות של "גישור" ושל "הסדר גישור".

תקנה 10 לתקנות הגישור עוסקת בבקשה למתן תוקף של פסק-דין להסדר גישור, לפי סעיף 79 ג' (ח) לחוק בתי המשפט.

פשיטא שאין תקנות הגישור חלות על הסכם פשרה שאינו בא בגדר סעיף –   79ג' לחוק בתי המשפט.

יש כמובן לברך על כל הסכם פשרה, אשר צדדים לסכסוך הגיעו אליו תוך הידברות הדדית וללא התדיינות בערכאות.

עם זאת, בית המשפט אינו מוסמך ליתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה, אלא אם הושג בסיומו של הליך גישור, בהתאם לסעיף 79 ג' לחוק בתי המשפט.

הסכם הפשרה דנן לא הושג בדרך זו, ועל כן אין לבית המשפט סמכות להיעתר לבקשה.

לפיכך הבקשה נדחית".

בשנת 2001 התפרסמה הצעת חוק מטעם הממשלה כדלקמן:

הצעת חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (תיקון מס' 29) (הוראות לעניין גישור) התשס"א 2001

(9) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ח) בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין, לתת להסדר גישור תוקף של פסק דין בעניין שבסמכותו אף אם באותה שעה לא תלויה ועומדת תובענה באותו ענין, לאחר שמצא כי הסדר הגישור הושג בהליך גישור  שהתקיים לפי חוק זה; לא ייזקק בית המשפט להתנגדות למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור אלא בדרך בקשה לביטול ההסדר" .

ובדברי ההסבר להצעת חוק זו נאמר:

\סעיף 1(9) הסמכת בית המשפט לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור, אף אם, אין תובענה תלויה ועומדת בקשר לסכסוך נושא הסדר הגישור.

היום אין לבית המשפט, למעט בית המשפט לענייני משפחה, סמכות לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור, אם אין בפני בית המשפט תובענה תלוי ועומדת באותו עניין. לפיכך בעלי דין שהגיעו להסדר גישור ושברצונם לתת להסדר תוקף של פסק דין, נאלצים להגיש תובענה זה כנגד זה, דבר שיש בו כדי להעכיר את היחסים ביניהם ולהוסיף על עומס התיקים בבתי המשפט.

ההוראה המוצעת מעניקה לבית המשפט סמכות דומה לזו שיש לו לגבי פסק בורר, שניתן לו תוקף של פסק דין אף בהעדר תובענה בבית המשפט.

על הצעת חוק זו הגיב עוד 09/05/2001  עו"ד רונן סטי, בורר ומגשר במאמר חשוב תחת הכותרת "מהפיכה: מתן תוקף של פסק-דין להסדר גישור כמו לפסק בוררות".

ואילו היו דבריו של עו"ד סטי:

"לאחרונה פורסמה הצעת חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (תיקון מס' 29) (הוראות לעניין גישור), התשס"א – 2001. הצעת חוק קצרה זו משלבת את הליך הגישור כאמצעי חלופי וראשוני ליישוב סכסוכים טרם משפט. אישור הצעת החוק בכנסת בקריאות שניה ושלישית יסלול את הדרך להתמחות בניהול מקצועי של הליכי גישור וליווי הלקוחות במהלכם.

עיקרה של הצעת החוק נסב על סמכותו של בית המשפט לתת תוקף של פסק-דין להסדר גישור בעניין שבסמכותו מבלי שנפתח הליך באותו עניין בבית המשפט – וזאת לאחר שמצא כי הסדר הגישור הושג בהליך גישור שהתקיים לפי החוק. התנגדות למתן תוקף של פסק-דין להסדר גישור תהא בדרך של בקשה לביטול ההסדר בלבד.

כיום, מתן תוקף של פסק-דין להסדרי גישור בהתאם לסעיף 79ג לחוק בתי המשפט ניתן רק במידה ומקורו של התיק בבית משפט ולא בהסכם שהושג טרם פניה לערכאות.

החידוש בהצעת החוק יאפשר לצדדים לפנות להליך גישור לפני משפט, היינו לפני פתיחת תיק בבית המשפט המוסמך, לנהל את המשא-ומתן ביניהם בסיועו של המגשר במסגרת הליך הגישור ולסיים את הסכסוך בהסדר גישור. מתן תוקף של פסק-דין להסדר זה באמצעות בקשה פשוטה וקצרה לבית המשפט המוסמך יחסוך את הצורך בפתיחת הליכים משפטיים וניהולם בבית המשפט עד למתן פסק-דין המכריע בין טענות הצדדים. הליך פרוצדורלי פשוט זה משווה במידה רבה מבחינה זו את מעמד הגישור למעמד מוסד הבוררות, אם כי שני ההליכים שונים בתכלית במהותם.

קבלת הצעת החוק עשויה ליצור מצב בו עורכי-הדין יתמחו בניהול הליכי גישור מחד, וילוו את לקוחותיהם בהליכי גישור, מאידך. יש לזכור כי המגשר איננו מוסמך ליתן ייעוץ משפטי ומשכך, תפקידם של באי כוחם של הצדדים בהליך הגישור חשוב להצלחת ההליך לשביעות רצון הצדדים.

ניתן לומר כי קבלת הצעת החוק מהווה מהפיכה בגישת המשפט לתחום יישוב הסכסוכים; הצדדים זוכים למעשה בעוצמה של החלטה שיפוטית סופית להסדר שהושג ביניהם בהליך הגישור אשר שונה במהותו ובגישתו מבירור הסכסוך בהליכי בוררות או משפט. לעורכי-הדין תפקיד שוב בהצלחת הליך זה.

ממפנה חשוב זה ראוי גם ללמוד כי חשיבותו של הגישור היא בהיותו מכשיר חברתי ליישוב סכסוכים מהדרגה הראשונה המקדם הידברות בין בעלי הדין ולא מכשיר טכני להקלת עומס העבודה בבתי המשפט. אמנם, אישור הצעת החוק בכנסת עשוי להקל את הנטל הרב בו נושאים השופטים אך ראוי לבחון תוצאה זו כתוצאת לוואי בלבד ולא כמטרה העומדת ביסודה של הצעת החוק.

חידוש נוסף וחשוב הנו הסרת המגבלה של ניהול הליכי גישור בתיקים אזרחיים בלבד. מהרחבת היריעה יש ללמוד לכאורה על אפשרות ניהול הליכי גישור גם בתחומים אחרים ובעיקר בתחום המשפט הפלילי. ברי, כי הפניית תיקים להליכי גישור בתחום זה צריכה להיעשות בזהירות רבה."

הקישור למאמרו השלם של ע"ד רונן סטי  https://cutt.ly/H8x9JB4.

למותר לציין שכנסת ישראל מעולם לא חוקקה את התיקון שהוצע לחוק כפי שהובא לעיל.

היום אין לבית המשפט, למעט בית המשפט לענייני משפחה, סמכות לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור, אם אין בפני בית המשפט תובענה תלויה ועומדת באותו עניין נאמר בדברי ההסבר הנ"ל.

מה שונה המצב בבתי המשפט לענייני משפחה?

על כך היטיב לענות עו"ד ליהיא כהן-דמביסקי במאמרה המקיף והמשכיל בעתון גלובס (17.01.2013) תחת הכותרת "הפיכת הסכם לפסק דין – מתי רצוי להביא הסכם בין בני משפחה לאישור ביהמ"ש – ומתי חייבים?

"בדיני משפחה, לשאיפה להביא להסכם בין בני משפחה ניצים יש ערך מוסף, מאחר שמדובר על מערכות יחסים מורכבות וארוכות-טווח וסכסוכים מלווי אמוציות, אשר בדרך-כלל משליכים לא רק על הצדדים לריב, אלא גם על המעגלים המשפחתיים הסובבים אותם.

גם לאחר שמסתיימים ההליכים בבית המשפט, הצדדים בדרך-כלל נאלצים להמשיך לקיים ביניהם קשר, וההסכמים הנחתמים ביניהם יכולים להשתרע על פני תקופות חיים שלמות.

מסיבה זאת המחוקק קבע בבית המשפט לענייני משפחה מנגנון מיוחד, המאפשר לבני משפחה לחתום ביניהם הסכמים ולפנות מיד לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין.

הצדדים אינם צריכים להמתין לפרוץ משבר הקשור להסכם, ואז להגיש תביעה האחד כנגד השני שתסתיים בהסכם פשרה בעל תוקף של פסק דין. הם יכולים למנוע את הסכסוך מלכתחילה, לפנות לבית המשפט ולאשר את ההסכם בפניו.

בזמן אישור ההסכם הצדדים חייבים להתייצב באופן אישי בפני השופט ולהעיד כי הבינו את תוכנו של ההסכם עליו חתמו, וכי חתימתם נעשתה מרצון חופשי. עדות זאת היא חיונית כדי להעלות את ההסכם שבין הצדדים מדרגת חוזה רגיל לפסק דין.

מתי חייבים להביא הסכם לאישורו של בית המשפט? קיימים שני סוגי הסכמים שהצדדים חייבים להביא לאישורם בפני בית המשפט לענייני משפחה כדי שיקבלו תוקף משפטי: האחד הוא הסכם ממון או גירושים שנחתם בין בני זוג הנשואים זה לזו, והשני הוא הסכם העוסק במשמורת קטין. על הסכמים אלה לא ניתן לחתום כחוזים רגילים, והם חייבים לעבור את אישורו של בית המשפט בכל מקרה".

הקישור למאמר חשוב זה במלואו https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000814906

המסקנה מהדברים לעיל, שכל מעשי הגישור הרבים בקהילה, שמתבצעים במסגרת הגישור הקהילתי, מבלי שהסכסוכים שברקעם יובאו תחילה כתובענה לביהמ"ש – הסדרי הגישור אלה לא יוכלו לקבל תוקף של פסק דין, אלא עם שינוי החוק הקיים כיום.