10.3.2023
עיקרון סודיות הליך הגישור גובר על עיקרון פומביות הדיון – סקירת פסק דין
מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר
בתגובה לבקשה שהגיש הנתבע בתיק ת"א 7871-05-18 גורניצקי ושות' , עורכי – דין ואח' נ' C.Pell ואח' , לבטל את צו איסור פרסום, שניתן לבקשת התובעים, צו האוסר את פרסומו של פסה"ד העומד ליינתן. השופטת שרון גלר נענתה לבקשת התובעים לאור עדותו של עו"ד ראובן (רובי) בכר, אשר ניהל את הליך הגישור בין הנתבע, מר פל לבין פרופ' בן חיים.
רקע קצר
נוכח בקשתו הנ"ל של הנתבע, ביקש כב' השופט עוז ניר נאוי, בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מהצדדים את השגותיהם בקשר עם החלטת כב' השופטת גלר לצו איסור הפרסום הנ"ל.
הסיבה שבעטיה התובע ביקש את איסור פרסום פסה"ד העתידי , נעוצה בעדותו של עו"ד ראובן (רובי) בכר, אשר ניהל את הליך הגישור בין הצדדים – שנשמעה בדלתיים סגורות. (לבד מעדות זו, ההליך בכללו התנהל בדלתיים פתוחות).
התנגדותו של פרופ' בן חיים, לפרסום פסה"ד באה בעקבות תגובתו של המגשר, עו"ד בכר, לזימונו למתן עדות בתיק. פרופ' בן חיים הבהיר, כי מרשו אינו מתנגד לעצם מתן עדותו של המגשר במסגרת התיק דנן, התנגדותו מקורה בחשש, שעדות זו תכלול מידע בעל רגישות מסחרית גבוהה. לפיכך, התנה פרופ' בן חיים את מתן העדות בכך, שמידע ומסמכים לא יועברו לצדדים שלישיים, וכי העדות תישמע בדלתיים סגורות ("…בפני הצדדים להליך ובית המשפט בלבד…").
טענות הצדדים
הנתבע מבקש שפסה"ד יפורסם בהשמטת עדותו של פרופ' בן חיים. התובע, לעומת זאת טען, כי בנסיבות העניין, מבחינה משפטית, לא ניתן לשנות את הצו שניתן בקשר עם עדות המגשר (שמיעת עדותו בדלתיים סגורות). אם בכ"ז בית המשפט יסבור שיש לפרסם את פסק הדין, עמדת פרופ' בן חיים היא, כי יש לעשות זאת למעט תיאור פרטי המשא והמתן בין פרופ' בן חיים למר פל וכן פירוט מידע עסקי מכל סוג שהוא של התובע או בכל הנוגע לחברות קשורות.
המגשר, עו"ד בכר, הודיע כי ככל ששני המתגשרים מסכימים לפרסום, אין לו עמדה אחרת, והוא מותיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט.
החלטת כבי השופט עוז ניר נאוי
יש להורות על פרסום פסק הדין באופן חלקי, תוך השחרת החלקים הנוגעים לעדותו של עו"ד בכר, בנוגע לתוכנו של הליך הגישור.
הכלל הוא, כידוע, שהליכים מתנהלים בדלתיים פתוחות, וזאת בהתאם לעקרון פומביות הדיון, אשר הוא עקרון יסוד חוקתי, המעוגן בסעיף 3 בחוק יסוד: השפיטה, ואף בסעיף 68(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-.1984. בית המשפט העליון פסק, כי זה עקרון יסוד חוקתי בשיטתנו המשפטית, ולפיו כל הליך משפטי המתנהל בכותלי בית המשפט יידון בפומבי ופרטיו יהיו גלויים לציבור. עיקרון זה מבטיח את שקיפות ההליך השיפוטי, מאפשר קיום מנגנוני בקרה וביקורת ומהווה רכיב חיוני במשטר דמוקרטי שבליבו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. מעקרון פומביות הדיון נגזר גם החופש לפרסם את תכניו של ההליך השיפוטי, לרבות פסק הדין שניתן בסופו, ואת פרטיהם המזהים של הנוטלים בו חלק.
לביהמ"ש ישנה הסמכות להורות על פרסום הליך גם כאשר הוא התנהל בדלתיים סגורות והמבחן הוא אם התכלית, שלשמה נסגרו הדלתיים מלכתחילה, או שלשמה היה ראוי לעשות כן – נותרה בעינה.
"מנגד, קיים אינטרס ציבורי לעודד פנייה למנגנונים השונים ליישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט. אחת הדרכים האפקטיביות להצלחתו של הליך חלופי ליישוב סכסוך היא, שהצדדים יחושו "משוחררים" במגעיהם עם הצד השני, מבלי לחשוש כי ההליך ביניהם יתגלה לצד שלישי. כלל המתיר גילוי מסמכים שנמסרו והוחלפו במסגרת אחד ההליכים החלופיים ליישוב סכסוך, עלול "לחתור תחת הרציונל של חיזוק ועידוד מסגרות חלופיות ליישוב סכסוכים, משום שהצדדים עלולים לחשוש כי ההצהרות, המצגים וויתוריהם כלפי הצד השני עלולים לשמש ראיה כנגדם בהליך משפטי".
כבר הובהר, כי הוראות סעיף 79ג(ד) בחוק בתי המשפט, היא הוראה העוסקת בקבילות ולא בחיסיון, ואילו תקנה 5(ה) בתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, קובעת כי "המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור" היא הוראת סודיות, אשר ניתן לפרשה כיוצרת גם חיסיון. "בבסיסה של הוראת הסודיות בתקנה זו ניצבים ארבעה רציונלים, אשר כל אחד עשוי לבסס את ההצדקה ליצירת חיסיון, והם: הבטחת יחסי האמון בין המגשר לצדדים (וראו תקנה 5(ו) הקובעת כי על המגשר לשמור על סודיות המידע שנמסר לו על ידי בעל דין תוך דרישה לשומרו בסוד); הגנה על פרטיות הצדדים; עידוד הליכים חלופיים ליישוב סכסוך; והבטחת הניטרליות של המגשר". ישנו אינטרס רב מעלה להכיר בחיסיון של הליכי גישור, וללא הסכמת הצדדים, לא ניתן לחשוף את תוכנו.
הכרעת השופט
בשים לב לכל האמור בדבר חשיבותו של מוסד הגישור, ובשים לב להתנגדותו של פרופ' בן חיים, ובוודאי כך כאשר מדובר בצד שלישי להליך, אשר, ככזה, יש להגן מפניו, על סודיות הנאמר במהלך הגישור, בהיותו זר למערכת היחסים שבין הצדדים המגושרים (להבדיל ממי שהוא צד פעיל בהליך ולא כל שכן להבדיל מצד היוזם את ההליך), סבור השופט, כי יש להורות כי לא תפורסם עדותו של המגשר, הנוגעת לתוכנו של הליך הגישור.
עם זאת, מטעמי פומביות הדיון, אין באמור כדי למנוע את פרסומו של פסק הדין בכללותו, או את עצם קיומו של הליך גישור, לרבות פרטים שמסרו הצדדים במסגרת כתבי טענותיהם ועדויותיהם. לפיכך מחליט השופט שפסק הדין יפורסם, אך כל התייחסויות לעדותו של המגשר כאמור, תושמט מן הנוסח שיפורסם.