20.5.2024
בית המשפט העליון חוזר ומבהיר את ההבדלים שבין:-
כלל אי-קבילות, סודיות וחסינות, הנוגעים להליך גישור.
מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר
פתיח קצר
מגשרים ועורכי דין לא תמיד ערים להבחנה הקיימת בין מושגי היסוד שבכותרת למאמר זה. כב' שופטת ביהמ"ש העליון, רות רונן, לוקחת על עצמה לחזור ולהבהיר את המושגים הללו ואת השוני ש ביניהם, בפסה"ד רע"א 528-24 ש. כהן קירור ואריזה בע"מ נ' תפוזול תעשיות כימיות בע"מ, ואנחנו חשבנו שלטובת המגשרים יש להביא את הדברים בפניהם.
הרקע העובדתי
הדיון בפסה"ד עניינו בבקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי, שקיבל את בקשת המשיבה (תפוזול תעשיות כימיות בע"מ – להלן: "תפוזול") למחוק ראיות שהמבקשת (שלמה כהן קירור ואריזה בע"מ להלן: ("שלמה") הגישה לביהמ"ש בהליכים שמתנהלים בין שתי החברות.
תפוזול הינה חברה העוסקת בייצור, שיווק ומכירה של חומרי ריסוס והדברה. שלמה, בתביעתה נגד תפוזול, טוענת כי בעקבות פרסום וייעוץ של המשיבה-תפוזול, היא רכשה ממנה חומר ריסוס, שתפקידו להקדים את הבשלתם של עצי פרי נשירים, אלא שכתוצאה מהשימוש בתכשיר זה, העצים שרוססו בתכשיר נפגעו, ותנובתם ירדה ביחס לעצים שלא רוססו בו וזאת משום שתפוזול מכרה לה חומר פגום וגרמה לה לנזקים.
תפוזול טענה כי הנזקים האמורים נגרמו למבקשת בעקבות שימוש שגוי בתכשיר, ומשכך היא עצמה אחראית לנזקים אלה.
במהלך ההתדיינו בין שתי החברות הללו, התברר, שכבר בעבר התקיים הליך בנושא דומה, שעסק אף הוא בפגיעה נטענת בעצים בעקבות שימוש בתכשיר בשנה קודמת. בהליך הקודם הזה הסכימו הצדדים לקיים ביניהן הליך גישור שהסתיים בהצלחה בהסדר גישור שכותרתו "הסדר גישור חסוי וסודי", שעליו חתמו הצדדים והוסכם בו, כי תוכנו יהיה חסוי וכי לא ייעשה בו שימוש בהליך משפטי כלשהו; וכי התובעים בהליך הקודם לא יהיו רשאים לתת עדות או לשתף פעולה בהליך משפטי עתידי שיוגש כנגד המשיבה.
במסגרת הראיות, בהליך הנוכחי של תביעת הפיצויים שהגישה שלמה נגד תפוזול, הגישה שלמה תצהירים מטעמו של שלמה כהן -בעל המניות והמנהל של התובעת שלמה, וכן מטעמו של בנו של שלמה כהן, מהם עולה שגם חקלאים אחרים סבלו מנזקים עקב השימוש בתכשיר של תפוזול, עובדה שהוסתרה מהם, וכי תפוזול הכירה באחריותה לנזקי החקלאים ואף שילמה להם פיצויים בסכומים גבוהים ביותר. לתצהירים אלה צורפו תצהירי עדות ראשית שהוגשו על ידי שניים מהתובעים בהליך הקודם וכן חוות דעת מומחה שהוגשה בהליך הקודם ואלה הן הראיות שבמחלוקת.
עמדות הצדדים
תפוזול, המשיבה דכאן, מתנגדת מכוח הסדר הגישור הנ"ל להגשת הראיות הללו ודורשת למחוק מהראיות שהגישה המבקשת כל התייחסות אל ההליך הקודם בתצהירי העדות הראשית; וכן למחוק כל מסמך הקשור להליך הקודם. כל זאת מאחר שמדובר בראיות שהן חסויות או בלתי קבילות. באופן מיוחד, התבקש בית המשפט למחוק את הראיות שבמחלוקת, ובכלל זה למנוע את עדותו של המומחה שנתן חוות דעת בהליך הקודם, שקשורה לאותן ראיות, בהיותן, כאמור, חסויות או בלתי קבילות.
ביהמ"ש המחוזי פסק כי הראיות שבמחלוקת לא ישמשו חלק מהראיות בהליך הנוכחי לאור הסדר הגישור שהושג בהליך הקודם "בהתאם לכללי אי הקבילות והחיסיון החל על הסכם הגישור והמסמכים שנוצרו במסגרתו. משהוסכם גם בגוף הסכם הגישור כי תוכנו יהיה חסוי וכי לא ייעשה בו שימוש בהליך משפטי כלשהו וכן הוסכם כי התובעים שם לא יהיו רשאים ליתן עדות נגד [המשיבה] או לשתף פעולה בתביעות נגדה, מתקבלת הבקשה".
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור בהליך נשוא הדיון כאן.
לצורך הסקירה הזאת של פסה"ד בעליון נדלג על טענות הצדדים בפני ביהמ"ש העליון ונביא רק את טענתה המרכזית של תפוזול, המשיבה, כי בהסכם הגישור בהליך הקודם הוסכם כי תוכנו יהיה חסוי וכי לא ייעשה בו שימוש בהליך משפטי; וכן כי התובעים בהליך הקודם לא יתנו עדות או יסייעו בתביעות עתידיות נגד המשיבה. על כן, טוענת המשיבה כי במסגרת ההליך הנוכחי הפרה המבקשת את החיסיון החל על הסכם הגישור כאשר הזכירה את קיומו וחלק מתוכנו. כן נטען כי הראיות שבמחלוקת אינן קבילות מאחר שהוסכם בהסכם הגישור כי התובעים בהליך הקודם לא יסייעו בתביעות עתידיות נגד המשיבה. לפיכך לעמדת המשיבה, צדק בית משפט קמא כאשר הורה על מחיקת ראיות בהן היו "שזורים" פרטים בנוגע להסכם הגישור בהליך הקודם.
הכרעת בית המשפט
נביא את דברי השופטת המלומדת כלשונם ככל הניתן:
"הן המבקשת והן המשיבה שואבות את טענותיהן מהדין החל על חיסיון, סודיות או אי-קבילות הליכי גישור; כאשר הצדדים חלוקים באשר למשמעותו של דין זה על העניין שלפנינו. למען הבהירות, יובהרו בראשית הדברים המונחים הללו וההבחנה ביניהם, תוך הפניה ספציפית לכללים החלים על הליכי גישור.
אי-קבילות הוא כלל דיוני המופנה כלפי בית המשפט – המורה לו שלא לקבל כראיה מידע מסוים במהלך ההליך המשפטי. סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט מורה כי "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". זאת, כל עוד הונח בסיס איתן לכך שהמסמך או האמרה שנמסרו הם פרי מגעים אמיתיים לפשרה בין הצדדים.
מטרתו של כלל אי-הקבילות ביחס לדברים שנמסרו בהליך הגישור היא לייצר הפרדה בין הליך הגישור להליך המשפטי. הכלל נועד לאפשר לצדדים במסגרת הגישור לחשוף מידע באופן גלוי, מבלי לחשוש מפני השפעות החשיפה על הליך משפטי, ככל שיתקיים. בנוסף, כלל זה נועד לעודד יישוב סכסוכים בין בעלי דין במסגרות חלופיות. מגבלה דיונית זו חלה, כלשון הסעיף, על כל מותב אזרחי אשר מובאים בפניו אותם דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור.
סודיות, לעומת זאת, היא חובה המוטלת על אדם המחזיק במידע שלא לגלותו לאדם אחר. בכל הנוגע להליכי גישור, תקנות 5(ד)-(ו) לתקנות הגישור מטילות חובת סודיות על המגשר, הן כלפי כולי עלמא והן במישור היחסים שלו עם כל אחד מהצדדים. בנוסף, סעיפים 2 ו-2א להסכם המצוי המופיע בתוספת לתקנות הגישור (אשר בהתאם לתקנה 3(ו) לתקנות הגישור חל על הצדדים אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת), מטילים חובת סודיות גם על הצדדים להליך גישור, מכוחה הם מתחייבים שלא להזמין את המגשר למסור עדות או להציג מסמכים בעניין שהועלה בהליך הגישור; וכן שלא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור או להציג מסמכים בעניין שהועלה בו.
הסודיות היא יסוד מכונן בהליך הגישור, בדומה לחובת הסודיות שחלה על פסיכולוג או רופא. רק בהינתן חובת סודיות שכזו יוכלו הצדדים לשתף פעולה בינם לבין עצמם וכן עם המגשר, ללא חשש שדברים שיגידו עשויים להיזקף לחובתם בהליך עתידי
כלל החסינות מופנה אף הוא כלפי המחזיק במידע, והוא מקנה חסינות לבעל המידע מפני החובה לחשוף מידע זה לצד שכנגד ולבית המשפט במסגרת הליך משפטי. על-אף שהמחוקק לא עיגן במפורש את כלל החסינות ביחס להליכי גישור (למעט בכל הנוגע להליכי גישור המתנהלים בבתי משפט לענייני משפחה – ראו תקנה 6 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016), הפסיקה הכירה בחיסיון יחסי החל על הליכים אלה.
השאלה הדיונית הרלוונטית בענייננו היא, אפוא, שאלת אי-הקבילות של מידע, ובכלל זה מידע שהוא תולדה של הליך הגישור שהתנהל בין המשיבה לבין התובעים בהליך הקודם. מדובר באי קבילות שכן המבקשת מתייחסת בבקשת רשות הערעור להחלטת בית משפט קמא למחוק ראיות שהוגשו במסגרת ההליך שמתברר לפניו; ולא לטענות על אודות הפרת חסיון או חובת סודיות של מי מבעלי הדין בהליך הקודם (שהמבקשת לא הייתה אחת מהם) או של המגשר שניהל את הליך הגישור.
כאמור, כלל אי-הקבילות הוא כלל דיוני המופנה לבית המשפט, לפיו אין לקבל כראיה אמרות או מסמכים שנמסרו במסגרת הליך גישור או לקבוע ממצאים על בסיסם".
במקרה שלפנינו , המשיבה, תפוזול, ביקשה למחוק סעיפים מסוימים מתצהיריהם של שלמה כהן ובנו וכן את תצהירי העדות הראשית של התובעים בהליך הקודם ואת חוות דעת המומחה שהוגשה בו – אשר צורפו כנספחים לתצהיר העדות של שלמה.
כב' השופטת רונן מבחינה בין האמור בתצהיריהם של שלמה כהן ובנו לבין תצהירי העדות הראשית שלהם בהליך הקודם שהתנהל בין הצדדים ובכלל זה חוות דעת המומחה מטעמם.
באשר לסעיפים בתצהירי העדות הראשית של שלמה ובנו –אכן היה מקום להורות על מחיקתם. סעיפים אלה כוללים מידע הנוגע באופן ישיר להליך הגישור שהתקיים בין הצדדים להליך הקודם, להסכם הגישור ולדברים שנמסרו במסגרת ההליך (ובכלל זה העובדה שבהליך הגישור הכירה המשיבה בחבותה ופיצתה את התובעים שם בסכומים גבוהים). משכך, מדובר במידע לא קביל. המגבלה על אי-קבילות זו חלה כאמור על כל מותב אזרחי שהדברים הללו מובאים בפניו, וזאת ללא קשר להתחייבותם של התובעים בהליך הקודם.
לעומת זאת, תצהירי העדות הראשית של התובעים בהליך הקודם ולחוות הדעת שהוגשה במסגרתו דינם שונה. מסמכים אלה אינם מסמכים שנמסרו במסגרת הליך הגישור והם אף לא הוכנו לקראתו. מדובר במסמכים שהוגשו לבית המשפט במהלך הדיון בהליך הקודם, עובר להליך הגישור. על כן, כלל אי-הקבילות החל ביחס להליכי גישור לא חל על מסמכים אלה.
אשר לטעת של תפוזול לפי שלמה מנועה מלהגיש את הראיות שבמחלוקת מאחר שהתובעים בהליך הקודם התחייבו בהסכם הגישור שלא לתת עדות או לשתף פעולה בהליך משפטי עתידי נגד המשיבה, הרי שאין בטענה זו כדי להצדיק הטלת הגבלות כלשהן על המבקשת–שלמה – אשר לא הייתה צד להסכם הגישור וממילא לא נטלה על עצמה התחייבות זו.
אבל חשוב מכך יש לדעת שהפסיקה קבעה שהתחייבות כשלעצמה אינה יכולה לייצר חיסיון של מידע. ההתחייבות לסודיות שניתנה לצד מסוים בדיון ולעדיו על ידי הצד האחר, אינה מהווה בסיס לחסיון ואינה שוללת את זכותו של בעל דין לעיין במסמכים אליהם מתייחסת אותה התחייבות, ככל שהם רלוונטיים להליך. על כל פנים, דינה של התחייבותם של התובעים בהליך הקודם (המבקשים כאן) והשלכתה על עדותם – תיבחן ככל שיהיה בכך צורך אם וכאשר הם יוזמנו להעיד.
ופסק הדין
הערעור מתקבל באופן חלקי, במובן זה שהחלטת בית משפט קמא תעמוד בעינה רק ביחס לסעיפים שהוזכרו לעיל בתצהיריהם של שלמה ובנו..