12.11.12
לקוראי באתר שלום
לאחר היעדרות די ממושכת כבת חודשיים, בה שהיתי בארצות הים, אני חוזר אליכם בכוחות מחודשים, במאמרים שמטרתם להביא בפניכם נושאים שעניינם בעיקר סביב נקודות ההשקה בין הגישור, הבוררות והמשפט.
כאלה הם, לדעתי, פסקי הדין בענין הפ"ב (המרצת פתיחה בוררות)-12512 08-12 מידף שירותי קייטרינג וארוח בע"מ נ' חברת נטו אינווסטמנט (1998) בע"מ ואח', ופסה"ד בעניין הפ"ב 39138-09-11 סנדוקה נ' גבאי, שאותם אני מביא בפניכם בתת המדור אפיקים בגישור, שנראה לי כמסגרת נכונה לדון כאן בסוגיות שהתעוררו שם.
ייתכן מאוד שבשל העובדה שהשתלמתי בשני התחומים, הן בגישור והן בבוררות, יש לי נטייה לקרוא
פסקי דין שנוגעים לתחום האחד בעיניים של מי שבא מהתחום האחר. אך מאחר ופסקי דין שנוגעים לתחום הגישור אינם חיזיון נפרץ, בה בעת שפסיקה מתחום הבוררות מתפרסמת חדשות לבקרים, לעיתים תכופות אני קורא את הפסיקה הזו בעיניים של מגשר ומנסה להשליך מהשאלות שניעורו שם לעולם הגישור.
וכך גם ביחס לפסה"ד דלעיל, שבאחד מהם דן שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, כב' השופט חגי ברנר, בבקשה להעברת בורר מתפקידו ובשני דן כב' השופט בן-ציון גרינברגר, מבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לבטל פסק בוררות
מבוא זה איננו המקום להכנס לעובי השאלות שנדונו שם והרלבנטיות שלהן לתחום הגישור והנכם מוזמנים להכנס לתת המדור אפיקים בגישור ולקרוא שם. אני מאמין שהדברים יעניינו כל מגשר שמוכן לענות בשאלות שבעיקרון.