תנאים וניסוח הסדר הגישור ייקבעו את חבויות המס על תשלומים שיתבצעו על פיו.

7.12.2014

תנאים וניסוח הסדר הגישור ייקבעו את חבויות המס על תשלומים שיתבצעו על פיו.

מאת: עו"ד גיורא אלוני, מגשר

פתח דבר

כותרת זו מבוססת על כותרת מאמר מיום 12.3.2014, שהופיע באתר מיסים ועסקים של רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון, ומפרי עטו, שלשונה היה: " תנאי וניסוח הסכם פשרה ייקבעו את חבות המע"מ לגבי סכום הפשרה".[1]

עלה בדעתי, שאת צמד המילים "הסכם פשרה" ניתן להחליף בנקל בצמד המילים "הסדר גישור" וכוונתו של הכותב תתאים אליהן ללא סייג. מגשר, שלא מצוי בעולם העסקים או שאינו מקורב לשאלות של מיסוי, עלול לאפשר למגושרים להגיע לידי הסדרים, מבילי שהוא או הם יהיו ערים לשאלות המס הכרוך בביצוע התשלומים מצד אחד למשנהו או לגוף כלשהו (כגון: תרומות לגופים שונים כחלק מהסדר הגישור בכלל זה), ושאלות המיסוי תתעוררנה רק כאשר רשויות המס תינשופנה כבר בעורפיהם של המגושרים ותדרושנה את חלקן.

במידה והמגשר אינו ער לשאלות אלה שעניינן מיסוי, ואינו מתמצה בהן, עליו להפנות את המגושרים, בטרם יחתמו על הסדר הגישור, לקבלת יעוץ מקצועי בעניין, בדיוק כפי שהמגשר הזוגי מפנה את בני הזוג לקבלת יעוץ משפטי בטרם יחתמו על הסדר הגירושין שהמגשר ניסח. התוצאה מכך עשויה להיות שאף שינויים קלים בנוסח ההסדר עשויים לחסוך למגושרים או למי מהם את הצורך להתמודד עם שאלות המס, ורשויות המס לאחר שהסדר הגישור כבר קיבל תוקף של פסק-דין.

אומר על כך רמי אריה, עו"ד ורו"ח במאמרו וכאמור,  מקום שנאמר שם "הסכם פשרה", לצרכינו, גם הסדר גישור במשמע :

" היבטי המיסוי ובכללם מס ערך מוסף, מס הכנסה, מס שבח וביטוח לאומי, העלולים לחול על סכום התמורה אשר סוכמה במסגרת הסכם הפשרה, עלולים להביא להפחתה משמעותית של סכום התמורה נטו המוסכם. זאת הן לגבי מקבל התמורה אשר עלול לשלם מיסים בגינה, והן לגבי משלם התמורה ככל שהוא ירצה לקבל חשבונית עם מע"מ ולקבל החזר בגינו ואף להכיר בתמורה ששילם כהוצאה מוכרת למס.

התוצאה העגומה של אי חשיבה מראש לגבי היבטי המיסוי בהסכם פשרה, קיבלה שוב ביטוי בפסק דין שניתן ביום 26.2.2014, בו דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"מ 28112-10-12 י.א.נ.י. יועצים בע"מ נ' מנהל מע"מ תל אביב 3 את ערעורה של חברה בשאלת חבותה במע"מ בגין תקבול ששולם לה במסגרת הסכם פשרה עם חברה אחרת".

סיפור המעשה

בהסכם הפשרה, שאליו מתייחס הכותב במאמרו הנ"ל, נחתם הסכם בין חברת י.א.נ.י.   לבין חברה אחרת, לפיו י.א.נ.י. תקבל סכום כסף בתמורה לסילוק הדדי של טענות ותביעות וביטול ההסכם שהיה ביניהן. לימים, תבע מנהל מע"מ ת"א 3, את חברת י.א.נ.י. בטענה שהסכום ששולם לה במסגרת הסכם הפשרה חייב במע"מ.

ושוב, לענייננו –  הסכם פשרה זה בהחלט היה יכול להיות תוצאתו של הליך של גישור בין שתי חברות אלה.

סלע המחלוקת עם רשויות המס היה, האם את סכום הפשרה קיבלה חברת י.א.נ.י. על פי ומתוקף ההסכם שהיה בין החברות, שאז הוא אכן חייב במס, או שמא הינו תשלום בעד שירותים עתידיים  שחברת י.א.נ.י. היתה צריכה להעניק לחברה השניה, בהתאם לאותו הסכם  ולכן, על פי טענתה, איננו חייב במע"מ, שהרי שירותים אלה לא יוענקו. הסכום ששולם לה מכוח הסכם הפשרה מהווה פיצוי בגין הימנעות ממתן שירות בעתיד או אובדן ריווח עתידי וככזה אינו בא בגדר שירות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף.

לעומתה טענו רשויות המס שכספי הפשרה שולמו בקשר עם ההסכם שהיה בין הצדדים ולא בגין השירותים העתידים שלא ניתנו, שכן בנוסח ההסכם נאמר במפורש, כי התשלום המהווה "סילוק טענות הדדי – הצדדים מצהירים ומתחייבים כי אין להם ו/או למי מטעמם… כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה האחד כלפי משנהו ו/או כלפי…, בכל עניין הקשור, במישרין ו/או בעקיפין, להסכם 2002 ו/או להתחייבויותיו/או לזכויות מכוחו".

ולכן הגיע ביהמ"ש למסקנה כי "נוכח הניסוח המפורש של הסכם הפשרה, הגיע בית המשפט למסקנה כי זכותה של י.א.נ.י לקבל את התשלומים שנקבעו בסעיף 4 להסכם 2002 אינה תלויה בהיקף השירותים שהעניקה או תעניק" לחברה השניה, ולפיכך הסכום שקיבלה אכן חייב במס ובודאי כך לאור העובדה שחברת י.א.נ.י היתה מעורבת ושותפה לעריכת הסכם הפשרה וניסוחו.

התובנה

את מאמרו מסכם עו"ד ורו"ח רמי אריה ואומר:

"סוף דבר, צדדים להסכם פשרה, חייבים להקדיש תשומת לב להיבטי המס החלים על הסכם הפשרה. לתנאי ולניסוח הסכם הפשרה יש משמעות קריטית לעניין חבויות המיסוי שעלולות לחול בגין ההסכם, הן מהצד המשלם והן מהצד המקבל".

הסכיתו איפה ושמעו, כל מגשר שצלח, ביחד עם המגושרים, בהצלחה את הליך הגישור והגיע לכתיבת הסדר הגישור. חייב לזכור, שבבואו לנסח את ההסדר, עליו לשים לב ולהיות ער לשאלות המיסוי על כל היבטיהן. בכל מקרה שבו אנו המגשרים איננו בקיאים בשאלות המיסוי, מה שאיננו בהכרח ייחשב לו לגנאי, אנו חייבים להפנות את בעלי הדין, בטרם יחתמו, להיוועץ ברואי חשבון או במי שעיסוקם באותו תחום בשאלות המס, בכדי שנוסח הסדר הגישור לא יכשיל את המגושרים או מי מהם, ועלול לעמוד מול תביעות בגין רשלנות מקצועית.

עמיתי המגשרים גלו נא ערנות ושימת לב , את לב מיוחדת לנושא חשוב זה.